אגודה ישראלית לאפילפסיה

facebooklink facebooklink facebooklink

נטילת תרופות מאת צוות איל

הנחיות לטיפול תרופתי

1.דע את הצבע, הצורה והגודל של התרופה. אם אתה מוצא שינוי באחד מאלה, הודע מיד לרוקח!
2.דע גם את השם המסחרי וגם את ההרכב הכימי של תרופתך-ואת הכמות שלה (במיליגרמים(!
3.קח את התרופה לפי קביעת הרופא!
4.שמור על לוח-זמנים קבוע בלקיחת התרופה!
5.דע מה לעשות במקרה של דילוג על מנה של התרופה!
6.אל תפסיק לקחת את התרופה בשום אופן בלי התייעצות עם הרופא!
7.הודע לכל רופא המטפל בך על כל סוגי התרופות שהנך לוקח!
8.הודע לרופא המטפל על כל שינוי משמעותי במשקל גופך!
9.היה ער ודווח לרופא על כל תופעת-לוואי שתבחין!
10.שמור את התרופה במקום שאינו בהישג ידו של ילדים!
11.יש להתייעץ עם הרופא בכל מקרה של שינוי במצב ההורמונלי, כולל הריון!

מתי מתחילים בטיפול תרופתי?

מרבית הרופאים אינם מתחילים בטיפול תרופתי לאחר התקף בודד. לעיתים יש לשקול התחלת טיפול תרופתי כאשר יש מקרים נוספים של אפילפסיה במשפחה, לא היה גורם להתקף (כגון מחלה אחרת, שימוש בסמים, וכד'), ההתקף תועד ותרשים הEEG או בדיקת CT / MRI אינם תקינים.

לרוב, יתחילו בטיפול תרופתי לאחר שני התקפים או יותר.

מה הם השיקולים בקביעת תרופה ספציפית?

במאה האחרונה פותחו תרופות שונות לאפילפסיה (אנטי-קונבולסנטים) המאפשרות לאנשים רבים (כ 80%) לנהל למעשה חיים רגילים, בלי התקפים. גם אצל אותם אנשים שאצלם התרופות אינן מונעות התקפים לגמרי, ישנה בדרך כלל הפחתה במספר ההתקפים ובתדירותן. כיוון שרוב התרופות אינן מונעות אלא סוג אחד או שניים של התקפים, על הרופא לקבוע את התרופה המתאימה למטופל, בהתאם לסוג האפילפסיה הספציפית שלו.

במקרה שהמטופל באפילפסיה לוקח תרופה נוספת משום בעיה רפואית אחרת, תיתכן אינטראקציה שלילית בינה לבין התרופה המיועדת לטיפול בהתקפים האפילפטיים שלו. במקרה כזה צריך הרופא לבחור בתרופה האנטי-קונבולסנטית המתבקשת במצב זה. שיקולים נוספים בקביעת התרופה הם מצבו הפיזית של האדם עם אפילפסיה וההיסטוריה הרפואית שלו.

כיצד פועלות התרופות?

התקפים אפילפטיים נגרמים עקב התפרצות פתאומית ובלתי-מבוקרת של אנרגיה חשמלית במוח. התרופות השונות פועלות באחת משתי דרכים אלה:

מונעות את ההתפרצות לגמרי

מונעות את התפשטות ההתפרצות ליתר תאי המוח.

התרופות איפה, אינן מרפאות אפילפסיה אלא מונעות התקפים, והן אינן מועילות אלא אם יש בשעה שההתפרצות מתחילה כמות מספיקה מהן במוח. כדי להבטיח זאת, חייבים לקחת את התרופה באורח סדיר, בהתאם לקביעת הרופא.

חשוב לזכור שהתרופות השונות אינן יעילות לאלתר, ולכן אין בלקיחתן סמוך להתקף כל תועלת, פרט למקרים מיוחדים ובהתאם להוראות הספציפיות של הרופא בנדון.

כיצד קובע הרופא את המינון המתאים?

מינון התרופה נקבע בעיקר לפי משקלו של המטופל. ואולם, ישנם גורמים נוספים שעל הרופא להתחשב בהם, ועל כן הוא ידרוש בדיקות-דם לעיתים קבועות ולפי תגובות המטופל. בדרך זו ניתן לגלות אם המינון מתאים לצורכיו.

מה הן תופעות לוואי אפשריות?

תרופות אנטי-קונבולסנטיות אינן גורמות להתמכרות או לתלות בהן. אך, לעיתים, יש להן תופעות לוואי בלתי רצויות. ברוב המקרים, תופעות לוואי אלה קלות ובאות רק בתחילת הטיפול בתרופה החדשה. אך תמיד ייתכן שאדם מסוים יגיב תגובה חריפה לתרופה מסוימת, בדיוק כמו שישנן תגובות חמורות אצל אנשים אחדים לפניצילין. אם מופיעה תופעה בלתי-רגילה, הודע מיד לרופא המטפל, אך בשום מקרה אין להפסיק לקחת את לקיחת התרופות בלי התייעצות עמו. (ראה "תרופות ספציפיות" לפירוט תופעות לוואי)

נשים מעוברות דורשות תשומת-לב מיוחדת, ולכן רצוי ללבן את הבעיות האפשריות לפני תחילת ההריון.

למידע נוסף ראה "רשימת תרופות".

מה עושים במקרה של דילוג על מנה אחת?

חשוב לתכנן שזמן לקיחת התרופה יהיה קבוע. לאנשים הנוטים לשכחה מומלץ להכניס את מנת הכדורים היומית במיכל מיוחד, כדי לאפשר להם בקרה. אך למרות הכל יש ששוכחים לקחת את התרופה. אמנם נדיר מאד שיקרה התקף בשל דילוג על מנה אחת בלבד, אך מכל מקום יש לשאול את הרופא מה לעשות במקרה זה. יש מקום לדאגה מפני התלקחות התקפים רק אם שוכחים או מפסיקים לקחת את התרופות במספר מנות.

אם נוסעים מחוץ לעיר, רצוי לקחת מלאי של תרופות כדי שלא תחסר גם במקרה של שהייה עקב נסיבות בלתי-צפויות מראש. אם נוסעים לחוץ לארץ יש לזכור את השם הכימי של התרופה כי השם המסחרי משתנה לרוב ממדינה למדינה.

מה הם אמצעי-זהירות מומלצים?

כיון שילדים אוהבים לחקות את התנהגותם של הוריהם ויתכן שילד ירצה לחקות הורה הלוקח תרופה, חשוב ביותר שהתרופה לא תהיה בהישג-ידו של הילד.

אם נושאים את התרופה בתיק, רצוי להחזיק אותה בתוך בקבוק פלסטיק (במקום בקבוק זכוכית).

רצוי להגביל את שתייתם של משקים משכרים שכן אלכוהול מקטין את יעילותן של תרופות אנטי-קונבולסנטיות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל גם בנושא הזה.

אינטראקציה שלילית בין תרופות

ספר לרופא ולרוקח אלו תרופות הנך נוטל על מנת למנוע השפעות בין-תרופתיות. עליך לספר להם גם על עישון, שתיית משקים משכרים ושימוש בסמים, מכיוון שעליהם לקבל את מירב המידע על הגורמים העלולים להשפיע על תרופתך. ככל שאתה נוטל מספר רב יותר של תרופות/סמים (כולל קפאין, אלכוהול וניקוטין) יש סיכוי גדול יותר לאינטראקציות שליליות.

אל תשכח לספר על אנטיביוטיקה, תרופות שקונים ללא מרשם ותרופות לאלרגיה (כולל אספרין, תרופות לצינון ושפעת, כדורי שינה וכדורים לדיאטה) מכיוון שיתכן שישפיעו על התקפים או תרופות לאפילפסיה.

כיצד למנוע אינטראקציות בין-תרופתיות?

כשהרופא רושם לך תרופה חדשה במרשם, שאל אם יש תרופות שעליך להימנע מלקיחתם. כדאי לשאול גם את הרוקח בעת מילוי המרשם.

אם הנך שותה (אלכוהול), מעשן או משתמש בסמים שאל אם אלו ישפיעו על תרופתך.

אם עליך לקחת תרופה נוספת, שאל את הרופא אם ניתן ליטול את השתיים באופן בטוח. וודא שהרופא יודע אלו תרופות אתה נוטל, כולל תרופות ללא מרשם – גם אם הנך נוטל אותם לעיתים רחוקות בלבד.

אל תיקח תרופה של אדם אחר.

קח כמה שפחות תרופות.

קרא ושמור כל חומר שיש לך על התרופות שלך.

האם צריך לקחת תרופות לאורך ימים?

לאנשים אחדים התשובה לשאלה זו היא – כן. אולם אצל אנשים רבים (ובמיוחד אצל ילדים המגיעים לגיל ההתבגרות) ניתן להפסיק את התרופה באופן הדרגתי אחרי תקופה ממושכת בלי התקפים. יש רופאים שמחכים שתקופה ללא התקפים של שנתיים תעבור לפני הורדת תרופות ואחרים המעדיפים לחכות 5 שנים. ואולם, אין לעשות כן אלא בפיקוחו של הרופא המטפל, ובשום אופן לא יופסק הטיפול התרופתי בלי התייעצות אתו.

תרופות אנטי-קונבולסנטיות עשויות לשפר את איכות החיים של אנשים רבים עם אפילפסיה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות