אגודה ישראלית לאפילפסיה

facebooklink facebooklink facebooklink

הנקה תחת טיפול בתרופות אנטיאפילפטיות

כתיבה: נירית קרוננפלד, החוג לרוקחות קלינית, ביה"ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
עריכה: ד"ר שרה אייל, החוג לרוקחות קלינית, ביה"ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
הערות: ד"ר דנה אקשטיין, מנהלת השירות לאפילפסיה, המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי הדסה.
ד"ר אקשטיין וד"ר אייל חברות הועד המנהל של עמותת אי"ל וועד הליגה הישראלית למניעת אפילפסיה.

מבוא – חשיבות ההנקה

הנקה היא בעלת חשיבות גבוהה הן עבור האם והן עבור התינוק היונק. חלב אם מהווה את המזון המועדף על התינוק והנקה מועילה מבחינת אספקת חומרי מזון והעברת נוגדנים ליילוד וחיזוק הקשר בין האם לתינוק. הנקה קושרה גם להשפעות מיטיבות נוספות על היילוד, למשל הפחתת הסיכון למחלות אלרגיות, מחלות מעיים

דלקתיות, סכרת, אסטמה, השמנה, מחלות קרדיווסקולריות ומחלות זיהומיות. ההשפעות המיטיבות עבור האם המיניקה כוללות ירידה בשיעור הדימומים לאחר הלידה, חזרה מהירה יותר למשקל תקין, ירידה בסיכון לסרטן שד ושחלה, שכיחות נמוכה יותר של התסמונת המטבולית והפחתה בסיכון להתפתחות דיכאון לאחר הלידה וסוכרת מסוג .2 מסיבות אלו, הנקה בלעדית (כלומר, ללא תוספת תחליפי חלב) מומלצת במהלך ששת החודשים

הראשונים לחיי התינוק ולאחר מכן עד שנה בתוספת מזון.

מעבר תרופות מהאם ליונק

מרבית התרופות הנלקחות בהנקה מופרשות חלקית לחלב האם ועלולות להגיע למחזור הדם של התינוק היונק. תופעה זו מאפיינת לא רק תרופות אנטיאפילפטיות אלא את כלל התרופות, והרבה תרופות המופרשות לחלב האם נחשבות בטוחות בהנקה. מעבר התרופה מדם האם לחלב מתבצע בעיקר על ידי דיפוזיה והינו תלוי בסוג התרופה ובריכוז התרופה בדם האם. כללית, תרופות חומציות, כאלו שאינן מסיסות היטב בשומן, וכאלו שנקשרות היטב לחלבונים בדם האם, עוברות פחות טוב לחלב. לגבי כל אחת מהתרופות, גורמים הקובעים את ריכוז התרופה שיתקבל בחלב האם כוללים את רמות התרופה בדם האם וזמן ההנקה ביחס לזמן נטילת התרופה. לא כל הכמות של התרופה המופרשת לחלב האם מגיעה לדמו של היונק, בין היתר מפני שתרופות רבות אינן נספגות באופן מלא ממערכת העיכול של התינוק לדמוגם קצב הפרשתן או פירוקן של תרופות על ידי התינוק ישפיע על רמות התרופה בדמו. דבר זה חשוב  בעיקר בתינוקות בגילאי חודשיים עד שלושה חודשים, כיוון שהפינוי בגילאים אלו אינו מפותח דיו ועקב כך התרופה עלולה להצטבר בדם התינוק. חשוב גם לציין שבימים הראשונים שלאחר הלידה, נפח הקולוסטרום (החלב הראשון שאחרי הלידה) מועט יחסית ולכן לא צפוי שתרופה תצטבר ביונק (אלא אם כן הגיעה אליו דרך השליה, עוד לפני הלידה.) לאחר מכן כמות החלב הנצרך על ידי היונק גדלה באופן משמעותי. לכן, חשובה תשומת לב מיוחדת לתינוק לא רק בימים הראשונים שלאחר הלידה, אלא גם בשבועות שלאחר מכן. שתי השיטות העיקריות להערכת החשיפה של היונק לתרופה הנלקחת על ידי האם הן חישוב היחס בין ריכוז התרופה בחלב לבין ריכוזה בדם האם, והערכת מנת התרופה שמגיעה לתינוק היונק. היחס בין ריכוז התרופה בחלב האם לבין ריכוזה בדם האם (חסר יחידות.) מבטא את שיעור מעבר התרופה מדם האם לחלב. יחס גדול מ 1 מעיד על התרכזות התרופה בחלב. עם זאת, קיימות מספר מגבלות לחישוב זה. אחת המגבלות היא ששיטה זו אינה מעידה על כמות התרופה שהגיעה למחזור הדם של התינוק היונק, אלא רק על כמות התרופה שהגיעה לחלב האם. כמות התרופה שמגיעה לתינוק היונק (מבוטאת כסך הכמות שהועברה או כאחוז ממנת התרופה היומית הנצרכת על ידי האם. מ"ג ליום או מ"ג לק"ג ליום.) מוערכת על סמך ריכוז התרופה בחלב האם ונפח החלב הממוצע הנצרך על ידי התינוק ביום. זהו אינו מדד אבסולוטי הקובע האם התרופה רעילה לתינוק, ויש להתחשב במאפיינים נוספים של התרופה והתינוק.

הנקה על ידי נשים עם אפילפסיה

כתוצאה מכך שהמידע בנושא בטיחות תרופות אנטיאפילפטיות בהנקה  היה מוגבל עד לאחרונה, וגם כעת אינו מושלם, נשים עם אפילפסיה עלולות לקבל מרופא הנשים, הנוירולוג ורופא הילדים עצות שונות ואף מנוגדות אודות נטילת התרופות הללו בהנקה. כיום לא קיימות המלצות חד משמעיות אודות נטילת התרופות האנטיאפילפטיות בהנקה, בהשוואה לקיום המלצות ברורות יותר המתייחסות לנטילת התרופות הללו בזמן הריון. יחד עם זאת, המידע שהצטבר עד כה תומך בהנקה במרבית המקרים. נשים הנוטלות תרופות אנטיאפילפטיות חוששות מתופעות לוואי של התרופות ביונק ומנזקים פוטנציאלים ארוכי טווח. בנוסף, כמות התרופה שעלולה לעבור לחלב האם ועקב כך לתינוק היונק לעתים אינה ידועה וקשה לחזותה, או שידוע שהיא גבוהה יחסית. החשש מפני שימוש בתרופות אנטיאפילפטיות בהנקה מבוסס בעיקר על דיווחי מקרים בודדים של תופעות לוואי ביונק ולרוב קשה לקבוע קשר סיבתי בין נטילת התרופה לבין התגובה ביונק. רוב המחקרים שבחנו את בטיחותן של תרופות אנטיאפילפטיות בהנקה מצאו רמות נמוכות ולא משמעותיות קלינית של תרופות אלו בדם התינוק, כך שלרוב לא צפויות תופעות לוואי משמעותיות בתינוקות יונקים כאשר תרופות אלה נלקחות על ידי האם. מספר תרופות עלולות להגיע לרמות גבוהות בדם התינוק. אלו כוללות

ברביטורטים (לומינל,) למוטריג'ין ובנזודיאזפינים (קלונקס, פריזיום.)  בכל מקרה, מידת החשיפה של התינוק לתרופות הללו באמצעות הנקה נמוכה משמעותית ממידת החשיפה שלו לאותה תרופה במהלך ההיריון. חשוב לציין גם מחקר שפורסם לאחרונה )2014( בעיתון הרפואי Pediatrics JAMA (אחד העיתונים המובילים בעולם בתחום רפואת הילדים.) במחקר זה נבדקה מנת המשכל )IQ( של ילדים שנולדו לנשים עם אפילפסיה, שטופלו בתרופות אנטיאפילפטיות (למוטריג'ין, קרבמזפין, חומצה ולפרואית או פניטואין) במהלך ההריון. חלק מהנשים בחרו להניק לאחר הלידה, תוך שהן ממשיכות את הטיפול באותן תרופות אנטיאפילפטיות בהן השתמשו במהלך ההריון וחלקן לא הניקו. בקרב הילדים של נשים שטופלו בתרופות אנטיאפילפטיות, נמצא כי מנת המשכל של אלו שינקו היתה גבוהה מזו של אלו שלא ינקו. הIQ- הממוצע של הילדים שינקו לפחות במשך 3 החודשים הראשונים לחייהם היה ,108 לעומת 104 בקבוצת הילדים שלא ינקו כלל. בנוסף, נבדקו תפקודים כדוגמת כישורים שפתיים וזיכרון. גם רמת הכישורים השפתיים היתה גבוהה יותר (הפרש של 4 נקודות) בקבוצת הילדים שינקו לעומת הילדים שלא ינקו. על סמך הידע הקיים כיום לגבי בטיחותן של תרופות אנטיאפילפטיות בהנקה, ניתן לחלק אותן לשלוש קבוצות עיקריות: תרופות בטוחות יחסית, תרופות בעלות בטיחות בינונית, ותרופות שהשימוש בהן בזמן הנקה עלול להיות כרוך בסיכון ליונק. יש לזכור שלא מקובל להחליף תרופה אנטיאפילפטית בגלל הנקה, ולרוב משתדלים לבחור את הטיפול האופטימלי עוד לפני ההריון. חשוב לציין גם שהנתונים הבאים מתייחסים למצבים בהם התרופה האנטיאפילפטית נלקחת כתרופה יחידה. במידה ונלקחות תרופות אנטיאפילפטיות נוספות או תרופות אחרות, ובפרט אלו המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית (תרופות להרגעה, נוגדי דכאון וכדומה) יש להתייעץ עם מומחה לאפילפסיה.

 

תרופות בטוחות יחסית לשימוש בהנקה

)טימוניל ,טריל ,טגרטול ( carbamazepine

בעלת קישור גבוה לחלבוני הדם. נמצא מעבר מסוים לחלב אם, כאשר יחס הריכוזים חלב:דם האם הינו .0.2-0.7 עם זאת, הריכוזים בדם התינוק של התרופה ושל התוצר הפעיל של פרוק התרופה בגוף הם מתחת לטווח התרפויטי. ברוב התינוקות לתרופה אין תופעות לוואי. קיימים דיווחים בודדים אודות פגיעה כבדית, המתבטאת בצהבת ועלייה באנזימי כבד, ירידה במשקל וקושי ביניקה. ברוב המקרים היה קושי להבדיל בין השפעת החשיפה לתרופה עוד לפני הלידה ולהשפעת החשיפה בהנקה, והנשים טופלו במספר תרופות. הנקה תוך טיפול בקרבמזפין כתרופה יחידה אינה פוגעת בגדילת התינוק או בהתפתחותו. קרבמזפין היא אחת התרופות שלגביהן נמצא שמנת המשכל שנמדדה בגיל 6 בקרב ילדים שינקו גבוהה מעט יותר בהשוואה לילדים שלא ינקו.

 

)אורפיריל ,ולפורל ,דפלפט( valproic acid

בניגוד לבטיחות הנמוכה יותר בהריון, התרופה נחשבת בטוחה לשימוש בזמן הנקה. היא מאופיינת בקישור גבוה לחלבונים בדם ומועברת לחלב האם בריכוזים נמוכים מאוד (יחס הריכוזים בין החלב לדם האם הינו .)0.01-0.3 הרמות בדם התינוק נמוכות ולא נמצאו דיווחים אודות תופעות לוואי בתינוק היונק. עם זאת, עקב סיכון תיאורטי לפגיעה כבדית, מומלץ לעקוב אחר התפתחות צהבת או סימנים נוספים של נזק כבדי ביונק. קיים דיווח בודד משנת   1997 אודות טרומבוציטופניה (ירידה במספר טסיות הדם) תחת הטיפול, אך לא נמצא קשר סיבתי בין נטילת התרופה לאירוע זה. הנקה תוך טיפול בחומצה ולפרואית כתרופה יחידה אינה פוגעת בגדילת התינוק או בהתפתחותו. חומצה ולפרואית היא אחת התרופות שלגביהן נמצא שמנת המשכל שנמדדה בגיל 6 בקרב ילדים שינקו גבוהה מעט יותר בהשוואה לילדים שלא ינקו.

)אפנוטין ,דילנטין( phenytoin

מאופיינת בקישור גבוה לחלבונים בדם ובעלת יכולת חדירות נמוכה לחלב אם. יחס הריכוזים בין החלב לדם  האם בד"כ 0.1-0.6 ולכן נחשבת בטוחה בהנקה. קיימים דיווחים נדירים אודות תופעות לוואי במהלך ההנקה, כאשר תרופה זו ניתנת בשילוב עם תרופות אנטיאפילפטיות נוספות. כאשר רמות התרופה בדם האם נמצאות בטווח המקובל כבטוח, הרמות בדם התינוק נמוכות. הנקה תוך טיפול בפניטואין כתרופה יחידה אינה פוגעת בגדילת התינוק או בהתפתחותו. פניטואין היא אחת התרופות שלגביהן נמצא שמנת המשכל שנמדדה בגיל 6 בקרב ילדים שינקו גבוהה מעט יותר בהשוואה לילדים שלא ינקו.

תרופות בעלות בטיחות בינונית

)למודקס ,ין'למוג ,למיקטל ( lamotrigine

55 אחוזים מהתרופה קשורים לחלבוני הפלסמה באם. מועברת לחלב אם בכמות מסוימת, ואף עלולה להצטבר בחלב. יחס הריכוזים חלב:דם האם הינו ,0.1-1.4 בממוצע .0.4 התרופה מפורקת בכבד, אך בתינוקות התהליך מוגבל. קיים סיכון לעלייה ברמות התרופה בדם התינוק היונק כאשר היא ניתנת בשילוב עם תרופות שעלולות להתחרות איתה על הקישור לחלבונים או לעכב את פרוקה בכבד. רמת התרופה הממוצעת בדם התינוק היא 18% מהרמה בדם האם (טווח .)10-27% ערך זה מעיד על סיכון תאורטי לקיום סיכון לתופעות לוואי בתינוק היונק תחת הטיפול בתרופה. קיימים דיווחים מעטים על ירידה במספר טסיות הדם בתינוק ותסמיני גמילה עקב הפסקה פתאומית של התרופה במהלך ההנקה. קיים גם דיווח בודד משנת 2009 על הפסקות נשימה בתינוק לאם שנטלה מנות גבוהות של התרופה לאחר הלידה ושפסקו לאחר הפסקת ההנקה. הרושם של המחברים היה שהיה ככל הנראה קשר סיבתי בין הפסקות הנשימה לרמות הגבוהות יחסית של למוטריג'ין בדם התינוק, אך לא דווח על מקרים דומים מאז. חשוב לציין שלמרות כל זאת, ולמרות שזו אחת התרופות המובילות כיום בשימוש בנשים עם אפילפסיה בהריון, המקרים בהם הופיעו תופעות לוואי בתינוק היונק בודדים. כללית, התרופה מתאימה למתן בהנקה, אך מומלץ לבצע מעקב אחר התינוק היונק מבחינת הופעת פריחה, קושי ביניקה וישנוניות. במידה וקיים חשד לתופעות לוואי, יש לפנות בהקדם לרופא (רצוי מומחה לאפילפסיה,) אשר  יבקש בדיקה של רמות התרופה בדם התינוק. במידה והופיעה פריחה בתינוק יש להפסיק את ההנקה עד לברור הסיבה לפריחה. שימוש בלמוטריג'ין אינו בהכרח סיבה לא להניק. הנקה תוך טיפול בלמוטריג'ין כתרופה יחידה אינה פוגעת בגדילת התינוק או בהתפתחותו. למוטריג'ין היא אחת התרופות שלגביהן נמצא שמנת המשכל שנמדדה בגיל 6 בקרב ילדים שינקו גבוהה מעט יותר בהשוואה לילדים שלא ינקו.

 

)טרילפטין ,טרקספין ( oxcarbazepine

מאופיינת בחדירות נמוכה לחלב אם, עם יחס ריכוזים בחלב:דם האם סביב .0.5 הפינוי העיקרי של התרופה הוא בכבד, במסלול דומה לזה של ,lamotrigine שכאמור מוגבל בתינוק. לפיכך, רמות התרופה בדם היונק עלולות במקרים מסויימים להיות גבוהות יחסית, אך לרוב הן נמוכות. בנוסף, לא קיימים כיום דיווחים אודות תופעות לוואי ביונק. עקב מידע מוגבל בספרות אודות בטיחות התרופה בהנקה, ניתן לומר כי התרופה מתאימה למתן בהנקה, אך יש לנקוט בזהירות ולעקוב אחר התינוק.

 

)לוותרים ,לבטיראצטם ,קפרה( levetiracetam

מאופיינת בקישור נמוך לחלבוני הדם. יחס הריכוזים בחלב:דם האם הינו 1 )0.8-1.6( ומסיבה זו התרופה אינה מסווגת עדיין כבטוחה בהנקה. למרות זאת, במנה יומית של עד 3,500 מ"ג הנלקחים ע"י האם, הריכוזים בחלב האם נמוכים ואינם צפויים לגרום לתופעות לוואי לתינוק היונק, במיוחד בתינוקות שגילם מעל חודשיים. טיפול בלבטירצטאם באם אינו סיבה סיבה להמנע מהנקה. יחד עם זאת, ההמלצה היא לעקוב אחר ישנוניות, עלייה במשקל והתפתחות של התינוק, בפרט בתינוקות צעירים וכאשר האם לוקחת מספר תרופות אנטיאפילפטיות יחד. מומלץ לעקוב אחר רמות התרופה בדם. יתכן שהתרופה מפחיתה בנשים מסויימות את ייצור החלב.

 

topiramate (טופמקס, טופיראמט, טופיתרים)

בעלת 15% קישור לחלבוני הדם ומעבר ניכר לחלב אם, כאשר יחס הריכוזים בין החלב לדם האם הינו 0.9 0.7-( .)1.1 כאשר התרופה ניתנת לאם במינון של 200 מ"ג ליום או פחות, רמותיה בדם התינוק היונק נמוכות. נמצאדיווח מקרה משנת 2014 אודות שלשול וירידה במשקל בתינוק היונק תחת הטיפול בתרופה זו.

gabapentin (גאבאפנטין, נאורונטין)

בעלת קישור נמוך לחלבוני הדם ויכולת חדירות טובה לחלב האם, עם יחס ריכוזים חלב:דם האם של 1.1 0.5-( .)2.0 מידע המבוסס על תשעה תינוקות מצביע על רמות נמוכות בדם התינוק היונק, בין 4-12% מהריכוז בדם האם, גם כאשר ניתנו לאם מינונים של 2,100 מ"ג ומעלה ביום. לא נמצאו דיווחים אודות תופעות לוואי.

 

)פרגבלין ,ליריקה ( pregabalin

כיום הנתונים לגבי הנקה תוך שימוש בתרופה זו מוגבלים. התרופה מאופיינת בקישור נמוך לחלבוני הדם, אך הדיווחים על המעבר שלה לחלב מועטים. לאחרונה )2016( נמדד המעבר של פרגבלין לחלב ב10- נשים בריאות, 12 שבועות או יותר לאחר הלידה, לאחר חשיפה למנה המתאימה ל300- מ"ג ביום. יחס הריכוזים של התרופה בחלב:דם האם היה ,0.5-0.7 והמנה היחסית לה נחשפו היונקים (מנורמלת למשקל) היתה 7% ממנת האם. שימוש בפרגבלין אינו סיבה להמנע מהנקה של תינוקות בוגרים יחסית, אך יש לשקול שימוש בתחליפי חלב כאשר מדובר ביילודים או בפגים.

 

)סברילן ( vigabatrin

הנתונים לגבי הנקה תוך שימוש בתרופה זו מוגבלים. מורכבת משני צורונים, פעיל )S( ולא פעיל .)R( התרופה אינה קשורה לחלבונים בדם והמעבר שלה מדם האם לחלב נמוך יחסית. מידע שהתקבל משני תינוקות הראה יחס ריכוזים בחלב/דם האם של הצורון הפעיל 0.2 )0.04-0.2( ושל הצורון הבלתי פעיל 0.6 .)0.1-0.9( המנה הצפויה המקסימלית שחושבה עבור הצורון הפעיל ביונק היתה 0.6-1% מזו של מנת האם. במנה של עד 2,000 ליום התרופה אינה צפויה לגרום לתופעות לוואי ביונק, בפרט אם גילו מעל חודשיים. בתינוקות צעירים יותר מומלץ להזהר. תרופות שהשימוש בהן בזמן הנקה עלול להיות כרוך בסיכון לתינוק

 

)פנוברביטון ( phenobarbital

מאופיינת בחדירות במידה בינוניתנמוכה לחלב אם, עם יחס ריכוזים בחלב:דם האם של .0.3-0.5 כתוצאה משהות ממושכת של התרופה בדם האם וקישור נמוך שלה לחלבוני הדם, קיים פוטנציאל הצטברות של התרופה בחלב האם במהלך ההנקה. התרופה יכולה להפחית תסמונת גמילה בתינוקות שנחשפו לה במהלך ההריון, אך עם זאת עלולה לגרום לישנוניות של התינוק. במקרה בודד שדווח בשנת ,1988 האחוז החופשי של התרופה בדם היונק היה גדול מהריכוז החופשי בדם האם. עם זאת, המנה שחושבה עבור התינוק עדיין היתה נמוכה מהמנה המותרת. חשוב לעקוב אחר התינוק. במקרה של ישנוניות או חוסר עלייה במשקל, מומלץ לשקול

הגבלת/הפסקת ההנקה במהלך הטיפול בתרופה.

תרופות אנטיאפילפטיות ממשפחת הבנזודיאזפינים:

)פריזיום( clobazam

התרופה ותוצר הפרוק שלה בגוף, שגם הוא פעיל, בעלי קישור גבוה לחלבוני הדם ולכן יכולתם לעבור לחלב האם מוגבלת (במינון עד 30 מ"ג ליום.) יחס הריכוזים בחלב:דם האם .0.1-0.4 חסר מידע על תופעות לוואי בתינוקות.השימוש לזמן מוגבל, בפרט בתינוקות שגילם מעל חודשיים, מקושר לסיכון מוגבל לתופעות לוואי בתינוק היונק.

 

)קלונקס( clonazepam

כמות מעטה של התרופה מועברת לחלב אם, עם יחס ריכוזים בחלב:דם האם .0.3 יחד עם זאת, התרופה עלולה להצטבר בתינוק עקב פנוי איטי שלה. קיימים מספר דיווחי מקרה אודות נמנום מוגבר בתינוק היונק. מומלץ להימנע משימוש ממושך בתרופה במהלך ההנקה ומומלץ להעדיף חלופות בעלות שהות קצרה יותר בדם האם.

 

diazepam (אסיול, סטסוליד, דיאז, דיאזפם דזיטין)

בעלת קישור נמוך לחלבוני הדם ויכולת חדירות טובה לחלב האם, עם יחס ריכוזים חלב:דם האם של 1.1 (0.5-2.0) במנות חוזרות או מתמשכות, התרופה עלולה להצטבר בתינוק היונק עקב פינוי איטי. קיימים דיווחי מקרי אודות ישנוניות וחוסר עלייה במשקל של היונק. בגלל השהות הממושכת של התרופה בדם האם, זמן ההנקה ביחס לזמן נטילת התרופה אינו משפיע באופן משמעותי על מעבר התרופה לחלב ואין משמעות לתזמון ההנקה ביחס לנטילת התרופה. מבחינת הנקה, השימוש בתרופות אחרות ממשפחת הבנזודיאזפינים מועדף על פני השימוש בדיאזפם. במידה והתרופה נלקחה באופן חד פעמי ניתן להמשיך להניק, אבל ביילודים או בפגים   מומלץ להמתין 6-8 שעות בין השימוש בתרופה לבין ההנקה הבאה

)בוקולם( midazolam

ברוב המקרים, הכמות הקטנה יחסית של התרופה המופרשת לחלב אינה צפויה לגרום לתופעות לוואי ביונק. קיימת המלצה להמתין לפחות 4 שעות בין מתן תוךורידי של התרופה לבין הנקה. לא קיימת המלצה לגבי מתן בוקאלי (אופן מתן של בוקולאם,) אך המרווח של 4 שעות צפוי להתאים גם לדרך מתן זו. אין צורך בהמתנה של 4 שעות לאחר שימוש חד פעמי במידזולאם כאשר התינוק בן חודשיים או יותר (אך יש להמתין להתאוששות האם.) בשימוש ממושך בתרופה (ימים,) תוצר הפרוק הפעיל שלה עלול להצטבר באם ולהשפיע על התינוק היונק, אך המידע לגבי הנקה במצב זה מוגבל. במקרים בהם יש צורך להשתמש בבנזודיאזפינים באופן חד פעמי אפשר שלא להשתמש בחלב המופרש במשך השעות הראשונות שלאחר נטילת התרופה להנקה (משך ההמנעות משימוש תלוי בתרופה, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.) לשאלות נוספות לגבי הנקה ושימוש בתרופות אנטיאפילפטיות ניתן לפנות לארגון אי"ל.

מקורות מידע:

1.Gyri V et.al, Epilepsy and recommendations for breastfeeding, Seizure, 2015; 28:57-65.

2.Meador KJ et.al, Breastfeeding in Children of Women Taking Antiepileptic Drugs Cognitive Outcomes at Age 6 Years, JAMA Pediatr. 2014;168:729-736.

3.Powell EM. Breast is still best: no harmful effects of breastfeeding in women taking antiepileptic drugs, Epilepsy Curr. 2015;15:10-2.

4.Veiby G et.al, Early child development and exposure to antiepileptic drugs prenatally and through breastfeeding: a prospective cohort study on children of women with epilepsy, JAMA Neurol. 2013;70:1367-74.

5.Nordmo E et.al, Severe apnea in an infant exposed to lamotrigine in breast milk. Ann Pharmacother. 2009;43:1893-7.

6.Stahl MM et.al. Thrombocytopenic purpura and anemia in a breast-fed infant whose mother was treated with valproic acid. J Pediatr. 1997;130:1001–3.

7.Westergren T et.al. Probable topiramate-induced diarrhea in a 2-month-old breast-fed child – a case report. Epilepsy Behav Case Report. 2014;2:22–3.

8.Kuhnz W, et.al. Primidone and phenobarbital during lactation period in epileptic women: total and free drug serum levels in the nursed infants and their effects on neonatal behavior. Dev Pharmacol Ther. 1988;11:147–54.

https://toxnet.nlm.nih.gov

9.Lockwood PA, et al. The pharmacokinetics of pregabalin in breast milk, plasma, and urine of healthy postpartum women. J Hum Lact. 2016 Epub Mar 9.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות