אגודה ישראלית לאפילפסיה

facebooklink facebooklink facebooklink

מהי אפילפסיה?

סוגי אפילפסיה

מאת: צוות איל

תאריך: 2009

אפילפסיה כללית:

האפילפסיה הכללית יכולה להתבטא בכמה סוגי התקפים אפילפטיים, השונים זה מזה בהופעתם. חולה עם אפילפסיה כללית יכול לסבול מסוג אחד של התקפים או מכמה סוגים בו-זמנית. ההתקפים האפילפטיים באפילפסיה כללית כוללים:

התקף טוני קלוני כללי (גרנד מל)

זה ההתקף השכיח ביותר באפילפסיה כללית, והוא מתבטא באבדן הכרה פתאומי, בנפילה ובתנועות לא רצוניות בארבע הגפיים, הגו והראש. התנועות הלא רצוניות נחלקות לשני שלבים:
שלב ראשון, שבו מופעלים בו-זמנית כל השרירים באופן המשכי. בשלב זה הידיים והרגליים פשוטות קדימה בצורה אופיינית, הפה נסגר בחוזקה, והחולה נוקשה בכל איבריו. נוסף על כך ייתכן שהוא יצעק צעקה מבהילה בשל הוצאת אוויר דרך הלוע (פרינקס). שלב זה קרוי השלב הטוני.
השלב השני הוא שלב הקלוני, שבמהלכו סובל החולה מהתכווצויות כלליות חוזרות המתבטאות בתנועות רחבות ומתואמות בידיים וברגליים.
במהלך ההתקף ייתכנו חבלה על רקע נפילה, נשיכת לשון ובריחת שתן. משך ההתקף הוא בדרך-כלל כ-2-11 דקות, אם כי לעתים רחוקות יכול ההתקף להימשך זמן ארוך בהרבה או להופיע כסדרת התקפים צמודים. כאשר ההתקף נמשך יותר מחצי שעה, מכונה המצב סטטוס אפילפטיקוס, והוא מחייב טיפול מהיר ונמרץ בבית חולים. בסיום ההתקף החולה ישנוני מאוד, נושם בכבדות ומוציא קצף מפיו.
החולים מתאוששים מהתקף טוני קלוני כללי במשך זמן שנמשך כמה דקות עד כמה שעות, אם כי שכיח לחוש כבדות, כאב ראש וחוסר ריכוז במשך כמה ימים לאחר התקף.

התקף ניתוק כללי(אבסנס או פטיט מל)

התקף זה שונה לחלוטין מקודמו. בהתקף זה החולה מתנתק מסביבתו, כלומר אינו מודע לנעשה אתו, אינו מגיב על הוראות ואינו זוכר את שאירע במהלך ההתקף. עניו של החולה פקוחות, והוא בוהה במבט מזוגג. התקף ניתוק כללי אינו מלווה בתנועות לא רצוניות, אם כי לעתים ייתכנו תנועות מצמוץ או קפיצות מזעריות סביב הפה או בידיים. התקף ניתוק כללי קצר מאוד, והוא נמשך כ-30-10 שניות. מאפיין בולט של התקף מסוג זה הוא התחלה וסיום פתאומיים.

התקף מיוקלונוס

המיוקלונוס הוא תנועה בלתי רצונית חדה, קצרה ופתאומית מאוד, הנמשכת שבריר שנייה. בדרך-כלל מערבת תנועה זו את כל הגוף, אך לעתים היא בולטת ביותר בשתי הידיים או אף באחת הגפיים. התקפים מסוג זה מורכבים מתנועה מיוקלונית אחת או מסדרת קפיצות מיוקלוניות. בדרך-כלל יש שימור מלא של מצב ההכרה, אם כי כמה מהתקפי המיוקלונוס מלווים בניתוק כללי. לתנועות מיוקלוניות יש מגוון סיבות ומנגנונים, ורק מקצתם נובעים מאפילפסיה . למעשה, התנועות המיוקלוניות שכיחות ביותר בזמן ההירדמות והשינה באנשים בריאים (בדרך-כלל במקרים אלו המבצע אינו חש בתנועות המיוקלוניות, והן מפריעות לבן הזוג החולק את אותה המיטה).

התקפים א-טוניים

אלה התקפים נדירים יחסית, וחשיבותם טמונה בפגיעות הגופניות שנגרמות בהם. התקפים א-טונים מתבטאים בנפילות פתאומיות על רקע אבדן פתאומי של הפעילות השרירית. הנפילות בהתקפים אלו גורמות פעמים רבות פציעות קשות, ועל כן הם מהווים בדרך-כלל בעיה טיפולית מיוחדת. התקפים א-טונים מתרחשים בדרך-כלל בחולים הלוקים באפילפסיה קשה.

התקפים טוניים או קלוניים

לעיתים ההתקפים האפילפטיים הכלליים מתבטאים באבדן הכרה מלווה בהתכווצות המשכית של השרירים, שבה בדרך-כלל נמתחות ארבע הגפיים (התקף טוני) או מתקיימות תנועות רחבות בלתי רצוניות של הגפיים (התקף קלוני). התקפים אלו בדרך-כלל קצרים מהתקף טוני קלוני כללים ודרמתיים פחות.

יש להדגיש שאותו חולה יכול לסבול מכמה סוגי התקפים אפילפטיים. לדוגמה, תופעה שכיחה היא חולים הסובלים מהתקפים טוניים קלוניים כלליים ומניתוק כללי כאחד או מהתקפים טוניים קלוניים כלליים ומהתקפי מיוקלונוס. כמו כן סוג ההתקפים האפילפטיים יכול להשתנות במהלך הזמן. לדוגמה, ילדות הסובלות מניתוקים כלליים בשנות העשרה המוקדמות מבריאות בדרך-כלל מסוג התקפים זה, אך יכולות לפתח בגיל מבוגר יותר התקפים טוניים קלוניים כלליים.

אפילפסיה מוקדית:

באפילפסיה מוקדית ההתקפים האפילפטיים מתחילים באזור מוח מוגבל, הקרוי המוקד האפילפטי. בדומה לאפילפסיה כללית גם אפילפסיה מוקדית יכולה להתבטא בכמה סוגי התקפים אפילפטיים. ההתקפים האפילפטיים המוקדיים נחלקים לשלושה סוגים על-פי מידת התפשטותם מהמוקד: התקף מוקדי פשוט (Simple partial seizure), התקף מוקדי מורכב (Complex partial seizure), והתקף טוני קלוני כללי משני.

התקפים מוקדיים פשוטים

מדובר בהתקפים אפילפטיים, הנותרים מוגבלים למוקד האפילפטי או לסביבתו הקרובה. לפיכך מצב ההכרה והזיכרון של החולה אינו משתנה במהלך ההתקף. כלומר, בזמן התקף מוקדי פשוט החולה נמצא בהכרה מלאה ומודע לחלוטין לסביבתו. עקב כך יהיה החולה מסוגל למלא הוראות ולזכור את המאורעות שהתרחשו בזמן ההתקף.
הביטויים הקליניים של ההתקף המוקדי הפשוט רחבים ביותר וייקבעו על-ידי התפקוד הנורמלי של אזור המוח שבו מצוי המוקד האפילפטי. לדוגמה, התקף אפילפטי שמקורו במוקד אפילפטי המצוי באזור המוטורי, השולט בתנועות, יתבטא ברעד ובקפיצות באחת הגפיים או במחצית הגוף. לחלופין, מוקד אפילפטי המצוי באזור האחראי לראייה יתבטא בהזיות חזותיות.

התקפים מוקדיים מורכבים

אלה ההתקפים האפילפטיים השכיחים ביותר. התקפים מוקדיים מורכבים מתאפיינים בשינוי במצב ההכרה עקב התפשטות הפעילות האפילפטית לשני חצאי המוח. השינוי במצב ההכרה מתבטא בפגיעה בזיכרון ובחוסר תגובתיות. במהלך ההתקף החולים בוהים באוויר במבט מזוגג, ואינם יכולים למלא הוראות או להגיב על אותות בסביבתם. בניגוד להתקף טוני קלוני כללי, בהתקף מוקדי מורכב על-פי-רוב החולים אינם נופלים ולעיתים אף מסוגלים להמשיך ולבצע פעולות פשוטות. כמו כן קיימים מקרים שבהם החולים אף ממשיכים לדבר, לתקשר ולהגיב על סביבתם ברמה בסיסית בזמן התקף מוקדי מורכב, אך בכל המקרים החולים אינם זוכרים את מה שאירע בזמן ההתקף. למעשה, אבדן הזיכרון הוא אבן הבוחן להבחנה בין ההתקפים המוקדיים הפשוטים למורכבים.
נוסף על השינוי במצב ההכרה ייתכנו סימנם נוספים בעת התקפים מוקדיים מורכבים. סימנים אלו כוללים:

  • תנועות אוטומטיות חוזרות בידיים, או תנועות בליעה, מציצה או ליקוק
  • חוסר תנועה ותנוחה מוזרה באחת הידיים
  • הטיית הראש ו/או העיניים לאחד הצדדים
  • התכווצויות בלתי רצוניות בגף בודדת, במחצית הפנים או במחצית הגוף

כמה מהחולים חווים תחושה מקדימה להתקף. תחושה זו, החוזרת על עצמה בדרך-כלל במדויק מהתקף להתקף, קרויה אאורה (AURA) ומופיעה כמה שניות לפני שהחולה מאבד את זיכרונו (ובכך נכנס להתקף המוקדי המורכב). לאאורה יש מגוון ביטויים נרחב. שני הביטויים השכיחים ביותר הם תחושת קבס ברום הבטן מלווה בחרדה ותחושה בלתי מוגדרת באזור הראש.
יש להדגיש שחולים רבים, הסובלים מהתקפים מוקדיים מורכבים, אינם חשים כל אאורה מזהירה לפני ההתקף. חולים החשים באאורה יסבלו בדרך-כלל גם מאאורות מבודדות, שאינן מתפתחות להתקף מלא. בחולים אלו תדירות האאורות המבודדות גבוהה בדרך-כלל בהרבה מתדירות ההתקפים המוקדיים המורכבים ויכולה להגיע לעשרות פעמים ביום. ההתקף המוקדי המורכב האופייני אורך כ 1-2 דקות, ואחריו סובל החולה מבלבול במשך כמה דקות עד כמה שעות לאחר ההתקף. לעיתים רחוקות יכול התקף מוקדי מורכב להמשיך זמן ארוך הרבה יותר. התקפים הנמשכים יותר מחצי שעה נקראים סטטוס אפילפטיקוס, והם דורשים טיפול מידי דחוף בחדר מיון. התקפי ניתוק כללי בחולים הסובלים מאפילפסיה כללית יכולים לדמות התקפים מוקדיים מורכבים. בעיקר נכון הדבר להתקפים מוקדיים מורכבים המתבטאים בבהייה באוויר ובחוסר תגובתיות ללא כל תנועות בלתי רצוניות נלוות. במקרים אלו תיקבע ההבחנה בין שני סוגי ההתקפים בעיקר על סמך מספרים ביום (התקפי ניתוק כלליים יופיעו בדרך-כלל פעמים רבות ביום, בעוד התקפים מוקדיים מורכבים מופיעים לכל היותר פעמים ספורות בשבוע), על סמך משכם (התקף ניתוק כללי כמעט תמיד מסתיים בתוך 30 שניות, ואילו התקף מוקדי מורכב נמשך 120-30 שניות), גיל החולה (התקפי ניתוק כללי אינם שכיחים במבוגרים) ועל סמך ההתאוששות מהתקף. לאחר התקף ניתוק כללי החולה חוזר מיד לפעילות מלאה ובלתי מופרעת, ואילו לאחר התקף מוקדי מורכב כמעט תמיד החולה סובל מבלבול מסוים למשך כמה דקות לפחות.

התקפים טוניים קלוניים כלליים משניים

כאשר התקף מוקדי מתפשט מן המוקד האפילפטי אל כלל קליפת המוח על שני חצאיה, הוא מתבטא בהתקף טוני קלוני כללי. לעיתים קרובות קיים קושי רב בהבחנה בין התקפים טוניים קלוניים כלליים ראשוניים באפילפסיה כללית להתקפים משניים באפילפסיה מוקדית, אם כי ברוב המקרים אפשר לבצע הבחנה זו. ההתקף הטוני קלוני הראשוני מתחיל בפתאומיות, ללא כל אות מבשר, ואילו בתחילת כמה מההתקפים המשניים מופיעים אאורה או התקף מוקדי מורכב. כמו כן אפשר להיעזר במגוון בדיקות עזר, כגון: אא"ג, ניטור וידאו-אא"ג ובדיקות הדמיה, כדי להבחין בין התקפים כלליים ראשוניים למשניים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות