על אפילפסיה

אפילפסיה היא הפרעה כרונית בפעילות החשמלית של תאי עצב במוח, אשר גורמת להתקפים שחלקם גורמים לפרכוסים. זוהי מחלה שכיחה יחסית, שיכולה להופיע בכל גיל

אפילפסיה היא הפרעה כרונית נוירולוגית, הבאה לידי ביטוי בהתקפים חוזרים, שחלקם מלווים בפרכוסים. באפילפסיה ישנה הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב (נוירונים) במוח – אשר גורמת להתקפים אפילפטיים. התקפים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, תלוי באזור החשמלי בו מתרחשת הפעילות החשמלית הבלתי תקינה.

אפילפסיה היא מחלה שכיחה יחסית, אשר יכולה להופיע בכל גיל. שכיחות המחלה באוכלוסייה היא כ- 1%, ונכון לשנת 2021 ההערכה היא כי במדינת ישראל כ-90 אלף חולים עם מחלת האפילפסיה. שכיחות האפילפסיה משתנה עם הגיל. השכיחות הגבוהה ביותר היא בקרב בני 60 ומעלה, ובילדים מתחת לגיל שנתיים. השכיחות הנמוכה ביותר היא בגילאי 20-40. חלק מהחולים יסבלו ממספר התקפים מועט במשך חייהם, ואילו אחרים עלולים לסבול ממספר התקפים ביום.

התקפים אפילפטיים יכולים להופיע באופן ספונטני, ללא גירוי חיצוני ספציפי, או בעקבות חשיפה לגירוי מסוים (טריגר) אשר באדם בריא לא היה גורם להתקף. טריגרים נפוצים הגורמים להתקפים הם חוסר בשינה, מתח, מחזור חודשי בקרב נשים ועוד. קראו עוד על טריגרים.
התקף בודד אינו מעיד על אפילפסיה. למעשה, אנשים רבים עשויים לחוות בחייהם התקף אפילפטי בודד מסיבות שונות. כמו כן, ישנם מקרים שבהם מצב רפואי אחר גורם לפרכוסים, בלי שלאדם קיימת בעיה מוחית קודמת.

רק כאשר אדם סובל מהתקפים אפילפטיים חוזרים, ללא עדות לגורם חיצוני או מצב רפואי חריף אשר יכולים לגרום להתקפים, הוא מוגדר כחולה אפילפסיה.

קראו עוד על תהליך אבחון אפילפסיה.

מה גורם לאפילפסיה?

הגורמים לאפילפסיה הם מורכבים ולעיתים קשים לזיהוי. במקרים מסוימים ניתן לזהותם בהתאם לגיל בו החלו ההתקפים, ואיזה סוג התקף התרחש. בחלק מהמקרים הסיבה לכך עדיין אינה ידועה, אולם היא יכולה להיות קשורה לפגיעה מוחית, זיהומים כמו דלקת קרום המוח או גידול. אפילפסיה עשויה לנבוע גם מנטייה גנטית שעשויה להיות תורשתית. קראו עוד על גורמים לאפילפסיה.

מהו התקף אפילפטי?
במוח יש מיליוני תאי עצב, השולטים על האופן בו אנו חשים, חושבים וזזים, והוא משתמש באותות חשמליים כדי לשלוח הודעות בין תאי עצב. כאשר התקשורת הקבועה בין תאי העצב משתבשת, רגשותינו, מחשבותינו או תנועתנו מתבלבלים לרגע ויוצאים מכלל שליטה. הדבר יגרום לשינוי קטן באופן שבו המוח פועל, ולכן ישפיע על המראה והמעשים של האדם לפרק זמן קצר.
התקף מתרחש כאשר יש “קיצור דרך” בהולכה החשמלית בין נוירונים. זוהי התפרצות פתאומית ובלתי מבוקרת של פעילות חשמלית במוח, הנגרמת כתוצאה משינויים כימיים מורכבים המתרחשים בתאי עצב (נוירונים).

מה קורה לפני התקף?
חלק מהמטופלים עם אפילפסיות מוקד (ראו בהמשך) חווים סימן אזהרה מסוים לפני התקף. סימן אזהרה כזה נקרא אאורה (Aura), ופירושו שהתקף אפילפטי עומד להתרחש. אנשים מסוימים עשויים לחוות אאורה, אך לא כולם. במקרים מסוימים ההתקף מתחיל מייד באובדן מודעות. ההתקף יכול להתרחש לפני השינוי במודעות או בתודעה, או שהוא יכול להתרחש ללא שום שינוי במודעות.
אאורה היא תחושה בלתי ניתנת לתיאור. לעיתים קרובות זה מתבטא כתפיסת אור מוזר, ריח או טעם לא נעים, מחשבות מבלבלות או שינוי ברגשות בכל פעם שמתרחש התקף.

מה קורה במהלך התקף?
התקפים יכולים להשפיע על אנשים בדרכים רבות ושונות, בהתאם לסוג ההתקף ומאיזה חלק במוח הוא נובע. במהלך פרכוס, דברים שהמוח עושה בדרך כלל עדיין יכולים לקרות, ובחלק מההתקפים אזורי המוח עדיין יכולים לתפקד כפי שהם תמיד עושים, בזמן שאזורים אחרים לא יכולים.

בדרך כלל, סימפטומים במהלך התקף מתרחשים באותה צורה או בצורה דומה בכל פעם. תסמינים שכיחים הם אובדן מודעות או הכרה, ראייה מטושטשת, הזיות ראייה, תחושות פאניקה, פחד או תחושה מחוץ לגוף.

ייתכנו גם שינויים גופניים כמו תנועות ידיים חוזרות או תנועות לעיסה. האישונים עשויים להתרחב או להיראות גדולים מהרגיל, גלגול עיניים אל מאחורי הראש, אובדן שליטה על שתן או צואה באופן בלתי צפוי או קשיי נשימה. ראו גם: עזרה ראשונה בעת התקף אפליפסיה סוגי התקפים

סוגי התקפים

נהוג לחלק אפילפסיה לשתי קבוצות עיקריות: אפילפסיה כללית ואפילפסיה מוקדית, לפי סוגי ההתקפים האפילפטיים שמהם סובל החולה. סוג ההתקף נקבע בהתאם להיקף האזור במוח המושפע מההפרעה החשמלית בזמן ההתקף האפילפטי.

התקף טוני-קלוני
התקף זה הוא השכיח ביותר באפילפסיה כללית, והוא מתבטא באובדן הכרה פתאומי, בנפילה ובתנועות לא רצוניות בארבע הגפיים, הגב והראש. התנועות הלא רצוניות נחלקות לשני שלבים:
בשלב הראשון, המכונה השלב הטוני, מופעלים בו-זמנית כל השרירים. בשלב זה הידיים והרגליים פשוטות קדימה, הפה נסגר בחוזקה, והחולה נוקשה בכל איבריו. נוסף על כך ייתכן שהוא יפלוט צעקה או אנחה בשל אוויר הנדחס מהריאות.
בשלב השני, הוא שלב הקלוני, סובל החולה מהתכווצויות כלליות חוזרות, המתבטאות בתנועות רחבות ומתואמות בידיים וברגליים.
במהלך ההתקף ייתכנו חבלה על רקע נפילה, נשיכת לשון ובריחת שתן. משך ההתקף הוא בדרך-כלל כ-2-1 דקות, אם כי לעיתים רחוקות יכול ההתקף להימשך זמן ארוך יותר, או להופיע כסדרת התקפים צמודים. במידה וההתקף נמשך יותר מ-5 דקות, יש להזעיק עזרה רפואית.
בסיום ההתקף החולה ישנוני מאוד, נושם בכבדות ומוציא קצף מפיו. החולים מתאוששים מהתקף טוני קלוני כללי במשך זמן שנמשך כמה דקות עד כמה שעות, אם כי שכיח לחוש כבדות, כאב ראש וחוסר ריכוז במשך כמה ימים לאחר התקף.

התקפים מוקדיים
התקפים אפילפטיים מוקדיים מתחילים באזור מסוים במוח, הנקרא המוקד האפילפטי. ההתקפים האפילפטיים המוקדיים נחלקים לכמה סוגים:
התקפים מוקדיים ללא הפרעה בהכרה – החולה בהכרה מלאה ומודע לחלוטין לסביבתו. הוא גם זוכר את המאורעות שהתרחשו בזמן ההתקף. ההתקף עצמו יכול להתבטא באופנים שונים, בהתאם לאזורי המוח המעורבים בהתקף. לדוגמה, התקף אפילפטי המערב את האזור המוטורי השולט בתנועות, יתבטא ברעד ובקפיצות. לחילופין, מעורבות האזור האחראי על הראייה יתבטא בהזיות חזותיות.
התקפים מוקדיים עם הפרעה בהכרה – אלה הם ההתקפים האפילפטיים השכיחים ביותר. התקפים אלו מאופיינים בשינוי במצב ההכרה, המודעות או היכולת להגיב. השינוי במצב ההכרה מתבטא בפגיעה בזיכרון, ובחוסר תגובתיות המלווה במבט בוהה. לרוב, החולים אינם נופלים, ולעיתים אף ממשיכים לבצע פעולות פשוטות או אוטומטיות (כגון הטיה של הראש, תנועות עם הפה או הזזה של העיניים). בחלק מהמקרים, החולים מסוגלים להמשיך לדבר, לתקשר ולהגיב לסביבתם ברמה בסיסית. בכל המקרים, החולים אינם זוכרים את מה שאירע בזמן ההתקף.

התקפי ניתוקים
בהתקף זה החולה מתנתק מסביבתו, אינו מודע לנעשה סביבו, אינו מגיב לפניות ואינו זוכר את שאירע במהלך ההתקף. עיניו של החולה פקוחות, אך הוא אינו יוצר קשר עין ובוהה במבט מזוגג. התקף ניתוק כללי אינו מלווה בתנועות לא רצוניות, אם כי לעיתים ייתכנו תנועות מצמוץ או קפיצות זעירות סביב הפה ובידיים. התקף ניתוק כללי קצר מאוד, והוא נמשך כ-30-10 שניות. מאפיין בולט של התקף מסוג זה הוא התחלה וסיום פתאומיים.

לקריאה נוספת על סוגי התקפים.

מה עושים בעת התקף?

מה לעשות ומה לא לעשות כאשר אתם נמצאים בסביבת אדם שחווה התקף אפילפסיה.
הכי חשוב: להישאר רגועים

סוגי התקפים אפילפטיים

התקפים אפילפטיים כלליים לעומת התקפים מוקדיים: מה ההבדלים ביניהם, ואיך הם באים לידי ביטוי.

גורמים לאפילפסיה

את הגורמים לאפילפסיה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: גורמים גנטיים וגורמים נרכשים. הגורמים לאפילפסיה הם מורכבים ולעיתים קשים לזיהוי

מהו מוות פתאומי מאפילפסיה?

סינדרום SUDEP – SUDDEN UNEXPECTED DEATH IN EPILEPSY – הוא מוות פתאומי ולא צפוי של חולה אפילפסיה.

אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי

בישראל חיים כיום כ-30 אלף חולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, ובפניהם עומדות מספר אפשרויות טיפוליות, ובהן ניתוחים ועוד.

טריגרים להתקפי אפילפסיה

טריגרים הם מצבים שעשויים לעורר התקף אצל אנשים המתמודדים עם אפילפסיה. הנפוצים שבהם הם אי נטילת תרופה וחוסר שעות שינה

תסמונות וסוגי אפילפסיה

ישנם סוגים שונים של תסמונות אפילפטיות – מתסמונות שפירות שבהן אין הפרעה משמעותית לתפקוד ועד לתסמונות שבהן החולה סובל גם מבעיות תפקודיות קשות

דילוג לתוכן