טיפול תרופתי באפילפסיה

תהליך התאמת תרופות אנטי אפילפטיות עשוי להיות ארוך וממושך. אך מהרגע שנמצא המינון הנכון, רוב חולי האפילפסיה יוכלו לנהל חיים רגילים ופעילים לחלוטין.

70% מהמתמודדים עם אפילפסיה יוכלו לנהל חיים רגילים ופעילים באמצעות תרופות מונעות התקפים. ישנן תרופות רבות המשמשות לטיפול באפילפסיה ובהתקפים, אך תהליך התאמת התרופה למטופל יכול להיות ממושך ומאתגר. חשוב לזכור כי התרופות אינן מרפאות את האפילפסיה, ועל כן רוב האנשים יצטרכו לקחת את התרופות למשך כל החיים.

תרופות לאפילפסיה עוזרות לעצור את האיתות החשמלי הלקוי במוח, המוביל להתקף. קיימות כ-20 תרופות שונות, שעוזרות במניעת התקפים. לכל תרופה מינון משלה, יתרונות, סיכונים ותופעות לוואי.

חשוב לדעת: הצלחתו של טיפול תרופתי מותנית בשיתוף פעולה של המטופל. אם הוא שוכח ליטול את תרופותיו באופן קבוע, עלולה התוצאה להיות התקף מיידי ואף סדרה של התקפים מסכני חיים.

התאמת התרופות

ההחלטה באיזו תרופה לבחור לטיפול ראשון תלויה במשתנים רבים: סוג האפילפסיה, גיל, מין, מחלות נוספות שמהן סובל המטופל ותרופות נוספות שהוא נוטל. חשוב לדעת, כי תרופה שעובדת אצל אדם אחד, עשויה לא לעבוד לאדם אחר ואפילו להחמיר את ההתקפים.
הרופא ינסה ככל האפשר להשיג שליטה בהתקפים באמצעות תרופה אחת בלבד, אך חלק מהאנשים יזדקקו ליותר מתרופה אחת כדי לשלוט בהתקפים. הרופא גם ירצה להתאים לך את התרופה שתגרום למטופל למינימום תופעות לוואי, ולכן המשמעות היא שייתכן והרופא יצטרך לנסות מספר תרופות, כדי למצוא את האחת שהינה היעילה ביותר.
תהליך התאמת התרופות עשוי להימשך זמן רב. אחת הדרכים לקבוע מה המינון הנכון היא למדוד את רמת התרופה בדם. כך ניתן לדעת כמה מהתרופה מגיע למוח, בו מתרחש ההתקף. במידה והרמה הינה נמוכה וההתקפים אינם נשלטים, ניתן להעלות את המינון. לעומת זאת, מינון גבוה מדי יגרום לתופעות לוואי חמורות יותר ובשכיחות גבוהה יותר, ואז ניתן להפחית אותו.

תופעות לוואי של תרופות
כמו לכל התרופות, גם לתרופות אנטי אפילפטיות יכולות להיות תגובות רצויות של שליטה בהתקפים, ותגובות לא רצויות כגון תופעות לוואי. חלק מתופעות הלוואי קשורות למינון, ומתרחשות רק בחריגה ברמת התרופה, חלקן מתרחשות בלי קשר למינון ואחרות יכולות להיות בעלות אופי של אלרגיה, כגון פריחה.

תופעות הלוואי נוטות להופיע בתקופת תחילת השימוש בתרופה חדשה, או לאחר שינוי משמעותי במינונים, והן יכולות לחלוף מעצמן לאחר כמה ימים. אנשים רבים אינם מפתחים תופעות לוואי כלל.
בתחילת השימוש בתרופה יש לשאול את הרופא על תופעות הלוואי שלה, ומתי יש לדווח עליהן. במידה ויש תופעות לוואי, חשוב מאד להתייעץ עם הרופא. תופעות הלוואי הינן מגוונות ותלויות בתרופה עצמה, אך הנפוצות שבהן הינן סחרחורות, תשישות, בחילה, שינויים בראייה ופריחה.

חלק מהתרופות יכולות להשפיע גם על רמת הפעילות, זיכרון או רמת הביצועים הלימודיים. לכמה מהתרופות לאפילפסיה יש השפעה נקודתית על איברים בגוף כמו הכבד וכדוריות הדם, הניתנת למעקב ע”י הרופא.

חשוב לדעת, כי חלק מהתרופות האנטי אפילפטיות מפחיתות את השפעת הגלולות למניעת הריון, ועל כן נשים עם אפילפסיה השוקלות ליטול גלולות למניעת הריון צריכות לדבר על כך עם הרופא שלהן. בנוסף, יש תמיד לידע את רופא השיניים באשר לתרופות הקבועות. והרוקח לגבי התרופות האחרות שאת/ה נוטל/ת

כיצד להגדיל את האפקטיביות של התרופות?

  • לקחת את התרופות באופן קבוע
  • לא לשנות מינונים ללא התייעצות עם הרופא
  • לא להסתיר מהרופא פספוסי תרופה, או על תופעות לוואי
  • לא להפסיק את נטילת התרופות בפתאומיות
  • לא לנסות לבד תרופות הניתנות לאחרים
  • לא לערבב כמויות גדולות של אלכוהול עם התרופות.
  • להיזהר בזמן נטילת תרופה חדשה או לאחר שינוי משמעותי במינונים (בנהיגה למשל)
  • להסתייע באפליקציות או תזכורות ללקיחת התרופות בזמן
  • לדאוג מראש לכך שלא ייגמרו התרופות בבית
  • לקחת תרופות לכל חופשה, וגם עותקים מהמרשם
דילוג לתוכן