ما هو مرض الصرع؟

الصرع، بشكل عام، هو اضطراب عصبي مزمن يؤثر على النشاط الكهربائي للخلايا العصبية في المخ.

ماذا يعني ذلك بالضبط؟

يتكون الدماغ البشري، وهو جزء من الجهاز العصبي، من ملايين الخلايا العصبية. هذه الخلايا قادرة على توليد إشارات كهربائية وظيفتها نقل المعلومات داخل الدماغ وإلى باقي أجزاء الجسم. هناك نوعان من الخلايا العصبية: خلايا محفِّزة وخلايا مثبِّطة (كابحة). الخلايا المحفِّزة تحث وتشجع على نقل الرسائل الكهربائية، في حين أن الخلايا المثبِّطة تقمع هذا النشاط، أو بالأحرى “تهدئه” حتى لا يخرج عن السيطرة.

فكروا لبرهة في ذلك الصديق الذي يحب الخروج والمرح بجنون، وفي صديقه الذي يرافقه دائمًا ليتأكد من أنه لا يبالغ. هذه هي تقريبًا العلاقة بين نوعي الخلايا العصبية. فهما يوازنان بعضهما البعض، وبذلك يظل نشاط الدماغ سليمًا ومتوازنًا.

في حالة الصرع، يحدث خلل في التواصل بين هذين النوعين من الخلايا العصبية؛ حيث تفقد توازنها ولا تعمل بتناغم. هذا الخلل في التوصيل العصبي يشبه في الواقع “تماسًا كهربائيًا”؛ وعند حدوث هذا التماس، يتوقف الدماغ عن أداء وظائفه الطبيعية بشكل مؤقت، والتعبير الجسدي عن ذلك هو نوبة صرع تتكرر مرارًا وتكرارًا، وتكون مصحوبة في بعض الحالات بتشنجات.

يمكن أن تحدث نوبات الصرع بشكل تلقائي، دون وجود محفز خارجي معين، أو بدلاً من ذلك نتيجة التعرض لمحفزات معينة (مثيرات للنوبة) لا تسبب أي نوبة لدى الشخص السليم. على سبيل المثال: قلة النوم، الضغط النفسي، وحتى الدورة الشهرية لدى النساء.

يمكن أن تظهر النوبة بأشكال مختلفة، اعتمادًا على منطقة الدماغ التي يحدث فيها النشاط الكهربائي غير الطبيعي. وبالمناسبة، هناك عدة أنواع من نوبات الصرع التي يمكنك القراءة عنها بالتفصيل في موقعنا. سيعاني بعض المرضى من عدد قليل جدًا من النوبات طوال حياتهم، بينما قد يعاني آخرون من عدة نوبات في اليوم الواحد. ومن المهم الإشارة إلى أن: حدوث نوبة واحدة لا يعني الإصابة بالصرع. فقط عندما يعاني الشخص من نوبات صرع متكررة، ودون وجود دليل على وجود عامل خارجي أو حالة طبية حادة أخرى قد تسبب هذه النوبات، يتم تشخيصه كشخص مصاب بالصرع. 

הטיפול באפילפסיה הוא מגוון, וכולל: טיפול תרופתי, תזונה קטוגנית, ניתוחים שונים, ואפילו טיפול באמצעות שמן קנאביס.

אפילפסיה נחשבת מחלה כרונית. מטופלים שאובחנו עם אפילפסיה, זכאים להקלות והטבות שונות במערכת החינוך, בצבא, בעולם התעסוקה, במערכת הבריאות ובביטוח לאומי. 

קצת נתונים: אפילפסיה היא מחלה שכיחה יחסית שיכולה להופיע בכל גיל, ועומדת על 1% מכלל האוכלוסיה. נכון לשנת 2024, ההערכה היא שבמדינת ישראל יש כ- 100,000 אלף חולים במחלה. שכיחות המחלה משתנה עם הגיל: הגבוהה ביותר היא בקרב בני 60 ומעלה, ובילדים – מתחת לגיל שנתיים. השכיחות הנמוכה ביותר היא בגילאי 20-40.

מוזמנים ומוזמנות לשוטט באתר שלנו, וללמוד עוד על אפילפסיה.

מה עושים בעת התקף?

מה לעשות ומה לא לעשות כאשר אתם נמצאים בסביבת אדם שחווה התקף אפילפסיה.
הכי חשוב: להישאר רגועים

סוגי התקפים אפילפטיים

התקפים אפילפטיים כלליים לעומת התקפים מוקדיים: מה ההבדלים ביניהם, ואיך הם באים לידי ביטוי.

גורמים לאפילפסיה

את הגורמים לאפילפסיה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: גורמים גנטיים וגורמים נרכשים. הגורמים לאפילפסיה הם מורכבים ולעיתים קשים לזיהוי

מהו מוות פתאומי מאפילפסיה?

סינדרום SUDEP – SUDDEN UNEXPECTED DEATH IN EPILEPSY – הוא מוות פתאומי ולא צפוי של חולה אפילפסיה.

אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי

בישראל חיים כיום כ-30 אלף חולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, ובפניהם עומדות מספר אפשרויות טיפוליות, ובהן ניתוחים ועוד.

טריגרים להתקפי אפילפסיה

טריגרים הם מצבים שעשויים לעורר התקף אצל אנשים המתמודדים עם אפילפסיה. הנפוצים שבהם הם אי נטילת תרופה וחוסר שעות שינה

תסמונות וסוגי אפילפסיה

ישנם סוגים שונים של תסמונות אפילפטיות – מתסמונות שפירות שבהן אין הפרעה משמעותית לתפקוד ועד לתסמונות שבהן החולה סובל גם מבעיות תפקודיות קשות