הדיאטה הקטגונית עשירה בשומנים ודלה בפחמימות וחלבון, והצלחתה הרבה ביותר היא בקרב ילדים בני שנה עד עשר. הדיאטה מוצעת כאשר הטיפול התרופתי אינו יעיל, והיא מחייבת מעקב צמוד של אנשי מקצוע
הדיאטה הקטגונית היא דיאטה מיוחדת לטיפול בהתקפים אפילפטיים, שנחקרה לראשונה בשנת 1920 כטיפול אפשרי באפילפסיה. מאז נכנסו תרופות שונות לשימוש במקום הדיאטה, אך בתקופה האחרונה היא זוכה להתעניינות מחודשת.
הדיאטה הקטוגונית עשירה בשומנים ודלה בפחמימות וחלבון, והיא גורמת לגוף להיכנס למצב של קטוזיס. קטוזיס הוא מצב מטבולי, המחייב את הגוף לנצל שומן כמקור אנרגיה חלופי לפחמימות החסרות. כתוצאה מפירוק השומן, נוצרים בגוף “גופי קטו” (או קטונים) בריכוז גבוה, שעל שמם נקראת הדיאטה.
מצב של קטוזיס מביא לתגובה של הגוף נגד ההתקפים האפילפטים, אם כי עדיין לא ידוע כיצד מנגנון זה פועל בדיוק.
הטיפול בדיאטה הקטוגנית הינו מיוחד ומורכב, ויש לעשות אותו רק תחת הדרכה, השגחה ומעקב של רופא/ה ודיאטנ/ית מומחים.
מה אוכלים בדיאטה הקטוגנית?
בתזונה קטוגנית מוותרים כליל על כל סוגי המזונות הממותקים והמעובדים, על דגנים או עמילנים ועל רוב הפירות והקטניות. התזונה כוללת בשר לסוגיו השונים, דגים שומניים, ביצים, חמאה ושמנת ואגוזים וזרעים.
כמות הקלוריות מחושבת לפי גיל, קצב גדילה ורמת הפעילות הגופנית. משקל וגובה הנמדדים מידי חודש, ובהתאם לנתונים מוסיפים או מפחיתים בקלוריות כדי לא לפגוע בגדילה ולא לגרום להשמנה.
למי מתאימה הדיאטה הקטגונית?
כיום מאמינים, כי הדיאטה הקטוגנית מסייעת בשליטה על ההתקפים בילדים בלבד. באופן כללי ניתן לומר, כי ההצלחה הרבה ביותר של הדיאטה היא בילדים בני שנה עד עשר, ופחות בקרב מתבגרים. נכון להיום אין פרסומים של מחקרים על השפעות הדיאטה הקטוגנית על מבוגרים. עם זאת חשוב לדעת כי הדיאטה עשויה שלא להשפיע על חלק מהילדים, ואין אפשרות לחזות מראש למי היא תעזור ולמי לא.
בדרך כלל, הטיפול בדיאטה מוצע כאשר הטיפול התרופתי לא הצליח להפחית את ההתקפים, או כאשר תופעות הלוואי של התרופות האנטי אפילפטיות חמורות.
מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או הנוירולוג המטפל בילד בעניין התאמתו לדיאטה ואף כדאי ליצור קשר ולשוחח עם משפחות שהתנסו בדיאטה הקטגונית.
הדיאטה הינה מורכבת וקשה, ויש לעשות אותה אך ורק תחת מעקב של רופא/ה ודיאטנ/ית ילדים.
האם יש תופעות לוואי לדיאטה?
לדיאטה עלולות להיות מספר תופעות לוואי, המופיעות בדרך כלל בתחילת הטיפול.
תופעות אלה עלולות לכלול עלייה ברמת השומנים בדם, עצירות או שלשול, מחסור בויטמינים מסיסים במים, אבנים בכליות, עיכוב בגדילה, חמצת ורמת קטוזיס גבוהה בזמן מחלה. כדי להימנע מתופעות אלה, יש להקפיד על מעקב ובקרה קפדניים במהלך הטיפול.
מתי ניתן יהיה לראות שיפור אצל הילד?
אצל חלק מהילדים ניתן להבחין בשיפור כבר אחרי שבוע, אצל אחרים התהליך מתארך יותר. בדרך כלל מנסים את הדיאטה למשך שלושה חודשים בכדי להעריך את תועלתה.
האם בעקבות הדיאטה יופסקו התרופות האנטי-אפילפטיות?
הדבר תלוי במצבו של כל אחד ואחת מהילדים. בדרך כלל, אם הילד מקבל יותר מתרופה אחת, הרופאים ישתדלו להפסיק כמה תרופות, ולהגיע לתרופה אחת. אם הילד קיבל רק תרופה אחת עם תחילת הדיאטה, ייתכן וינסו לרדת במינון התרופה.
כמה זמן יצטרך הילד להתאשפז בבית החולים ?
בדרך כלל הילד ישהה בבית החולים 4-5 ימים.
כמה זמן נמשכת הדיאטה?
אם לא היו לילד התקפים במשך שנתיים, רוב הנוירולוגים ימליצו לחזור לדיאטה הרגילה. ה”גמילה” מהדיאטה תיעשה בצורה דומה לגמילה מתרופות.
האם ילד הרגיש לחלב יכול להיות מטופל בדיאטה?
כן, ניתן לטפל בדיאטה הקטוגנית גם בילדים הרגישים לחלב ולמוצריו. הדבר נכון גם אם יש צורך בהזנה בזונדה או גסטרוסטומיה.
איך אפשר להתחיל עם הדיאטה?
יש לפנות לרופא הילדים או לנוירולוג לקבלת הפנייה.
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2022 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות
