אפילפסיה בגיל הינקות שונה מהתקפים אצל ילדים גדולים יותר ומבוגרים, וקשה יותר לזהות אותה. האבחנה תהיה סבירה יותר אם השינויים ההתנהגותיים אינם אופייניים לילדים באותו גיל ואם ישנו דפוס קבוע, וכן אם נראים מאפייני EEG יחודיים
אפילפסיה בילדים יכולה לחלוף מעצמה, וברוב המקרים ניתן לאזן אותה באמצעות טיפול תרופתי. חשוב לזכור, כי לא כל פרכוס של ילד בהכרח מעיד על אפילפסיה
כ-15,000 ילדים ובני נוער בישראל מתמודדים כיום עם אפילפסיה, מתוכם הרוב (כ-75%) מגיבים יפה לטיפול תרופתי, שולטים בהתקפים באופן מוחלט או סביר ומנהלים חיים רגילים.
התמודדות עם אפילפסיה בגיל ההתבגרות הינה מורכבת ורגישה במיוחד גם עבור המתבגר וגם עבור ההורה
התמודדות עם אפילפסיה מאתגרת בכל גיל, אך בגיל ההתבגרות היא מוסיפה נדבכים רגשיים וחברתיים, שהופכים את ההתמודדות למורכבת ורגישה במיוחד – גם עבור הנער/ה המתבגר/ת וגם עבור ההורה.
שיעור התפתחות המחלות הפרכוסיות בקרב קשישים גבוה יותר מאשר בגיל הילדות. בשל גורמי הסיכון, ישנה חשיבות רבה לאבחון מהיר וטיפול בקבוצת גיל זו
למרות היותה שכיחה בקרב בני 65 ומעלה, קיבלה האפילפסיה תשומת לב מועטה יחסית בקבוצת גיל זו לאורך השנים, עד שנות ה-2000.
נשים עם אפילפסיה חוות שינויים בתדירות ההתקפים ובחומרתם על רקע שינויים הורמונליים. למשל: במהלך גיל ההתבגרות, בזמן ביוץ, בהריון ובגיל המעבר
אפילפסיה אמנם שכיחה מעט יותר בקרב גברים, אך יש לה מספר השלכות ייחודיות על נשים, ובמיוחד בגיל הפוריות.
החיים עם אפילפסיה מזמנים אתגרים וקשיים, הגובים מהמתמודדים מחיר נפשי. החדשות הטובות הן, שיש דרכים לסייע ולשפר את איכות החיים
החיים עם אפילפסיה מזמנים אתגרים רבים. קבלת האבחון יכולה להשפיע על אנשים בדרכים שונות, תלוי בסוג האפילפסיה ובתדירות ההתקפים.
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2022 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות
