גורמים לאפילפסיה

את הגורמים לאפילפסיה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: גורמים גנטיים וגורמים נרכשים. הגורמים לאפילפסיה הם מורכבים ולעיתים קשים לזיהוי. במקרים מסוימים ניתן לזהותם בהתאם לגיל בו החלו ההתקפים.

ניתן לחלק את הגורמים לאפילפסיה לשתי קבוצות:

גורמים גנטיים וגורמים נרכשים, כאשר לעתים קרובות יש אינטראקציה בין גורמים משתי הקבוצות. בקבוצת הגורמים הנרכשים ניתן למנות:

  • פגיעות ראש חמורות
  • שבץ
  • גידולים במוח, שפירים או ממאירים
  • זיהומים של המוח שמקורם בנגיפים, בחיידקים או בפטריות
  • מומים מולדים, כמו נזק מוחי סביב זמן הלידה
  • אלכוהוליזם
  • דלקות – מצבים דלקתיים כוללים דלקות אימוניות של המוח (ADEM), מעורבות של המוח במחלות דלקתיות כלליות כגון לופוס, או דלקת בכלי דם (וסקוליטיס) ומצבים אימוניים אחרים ראשוניים, בגלל נוכחות נוגדנים לרקמת המוח.

גורמים גנטיים
אשר לגורמים הגנטיים, ההערכות היום הן כי הגנטיקה קשורה לרוב המקרים, בחלקם קשר ישיר ובחלקם בקשר עקיף. ישנם סוגים מסוימים של אפילפסיה הנגרמים עקב פגם גנטי יחיד, בעיקר באפליפסיות מוקדמות וחמורות, אך רובם נגרמים עקב אינטראקציה בין מספר גנים וגורמים סביבתיים.
בחלוקה על פי גילאים ניתן לומר, כי אפילפסיה הנגרמת על ידי מחלות גנטיות, מולדות או התפתחותיות שכיחה יותר בקרב אנשים צעירים יותר, בעוד שגידולי מוח ושבץ נמצאים בסיכון גבוה יותר בקרב אנשים מבוגרים. עוד ידוע כיום, כי קרובי משפחה של אדם הסובל מאפילפסיה נמצאים פי חמישה בסיכון מזה של האוכלוסייה הכללית.

ראו גם: תסמונות וסוגי אפילפסיה

דילוג לתוכן