קוצב וגאלי לטיפול באפילפסיה

קוצב וגאלי משמש כטיפול משלים לאפילפסיה עמידה לתרופות. זהו התקן קטן הגורם לגירוי חשמלי של אחד מעצבי הגולגולת, ובכך יכול להפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים

קוצב וגאלי (באנגלית: VNS – Vagus Nerve Stimulation) הוא טיפול המיועד לחולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי (וכן למתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול).

הקוצב מורכב משני חלקים: סוללת הקוצב המושתלת תחת עצם הבריח השמאלית או בבית השחי, ואלקטרודות המושתלות על עצב הוואגוס השמאלי (אחד מעצבי הגולגולת היוצאים מן המוח), ושולחות אליו פולסים חשמליים.
באופן זה, גורם הקוצב לגירוי חשמלי של עצב הוואגוס. גירוי זה מביא לדיכוי הפעילות החשמלית הלא תקינה במוח, ובכך יכול להפחית את תדירותם, אורכם ועוצמתם של הפרכוסים.

טיפול זה כרוך בפרוצדורה ניתוחית, פשוטה יחסית, בה הקוצב (בגודל שעון יד) מושתל מתחת לבית השחי, ואלקטרודה תת-עורית מתחברת לעצב הווגאלי באזור הצוואר. הפעולה נמשכת כשעה ונחשבת פשוטה, בטוחה וההתאוששות ממנה מהירה. המטופלים משתחררים לביתם למחרת היום ולעיתים באותו יום של ההשתלה.

 

 

מאת Manu5 – http://www.scientificanimations.com/wiki-images/, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=67073886

קוצב וגאלי לטיפול באפילפסיה

הטיפול בקוצב הווגאלי נמצא בסל התרופות משנת 2006, וכל קופות החולים בישראל מכסות את עלותו.

הפעלת קוצב ה-VNS מתבצעת ע”י הרופא המטפל, בעזרת מכשיר דמוי שלט חיצוני והטיפול ניתן ע”י מתן גירוי לעצב הוואגוס בפרקי זמן קבועים, לפי פרמטרים שנקבעים ומשתנים על ידי הרופא המטפל.

בנוסף, המטופל או בני משפחתו יכולים לגרום להפעלה נוספת בעזרת מגנט חיצוני, כאשר קיימת תחושה או סימן שמתקרב התקף (אאורה) או בתחילת ההתקף, ובכך יש סיכוי להפסיק או לקצר את ההתקף.
כיום, ברוב המקרים מושתל קוצב המזהה שינוי בדופק (החשת הדופק), שיכולה להיות במקרים רבים קשורה להופעת התקף ולשלוח גרוי גם במצב זה. המעבר לקוצב ה-ASPIRE, המזהה התקפים אפילפטיים בעקבות שינוי בדופק, הביא לעליה ביעילות והשפעת הטיפול בקוצב.

חלק ניכר מהמטופלים מדווחים, כי השימוש במגנט מסייע להפסקת ההתקף או להחלשתו וקיצור משכו. כמו כן, השימוש במגנט משפר את תחושת השליטה בהתקפים, העצמאות והביטחון העצמי הנלווה לכך.

החל מנובמבר 2019 נכנס לשימוש בישראל דור חדש של קוצבים, המאפשר תכנות מותאם אישית למטופל. הקוצב ניתן לתכנות רב שלבי על ידי הצוות המטפל, לצורך העלאה הדרגתית של עוצמת הגירוי, ובכך לחסוך את הביקורים התכופים במרפאה.

בנוסף, ניתן לשלוט ולהתאים את פעילות הקוצב באופן אישי לכל מטופל בכל שעות היום והלילה. בצורה זו אפשר להגביר את עוצמת הגירוי בזמנים שבהם המטופל בסיכון גבוה לפרכוס ובכך לשפר את השליטה על ההתקפים האפילפטיים מצד אחד ומצד שני להקטין את תופעות הלוואי של הטיפול לפי אורח החיים של המטופל.
בארץ ובעולם הצטבר ניסיון רב בטיפול בקוצב הווגאלי, עם קרוב ל-200,000 קוצבים שהושתלו ביותר מ-70 מדינות.

יעילות הקוצב הווגאלי
לא ניתן לצפות טרם הטיפול את יעילותו עבור החולה. מבדיקות סטטיסטיות שנעשו על חולי אפילפסיה שטופלו באמצעות הקוצב עולה, כי כשליש מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בשליטתם בהתקפים, כשליש דיווחו על שיפור מסוים וכשליש דיווחו על היעדר שינוי כלשהו במצבם.
טיפול באפילפסיה באמצעות גירוי עצב הוואגוס יוגדר כמוצלח אם יקטין את תדירות ההתקפים ומשכם. הטיפול עשוי להוביל לירידה של עד חמישים אחוזים בכמות ההתקפים, וכן להקל על חומרתם. נדיר שהטיפול יגרום להפסקה מוחלטת בהתקפים. בדרך כלל, שיפור במצב המטופל בעקבות הטיפול יהיה איטי והדרגתי. ייתכן ויעברו חודשים, ואף שנים, עד שהמטופל יחוש בירידה בתדירות ההתקפים.
באופן מפתיע ומסיבות שטרם התגלו, רבים מבין החולים המטופלים באמצעות גירוי עצב הוואגוס לאפילפסיה, מדווחים על שיפור בהרגשתם הכללית, ללא קשר לשינוי בתדירות ואורך ההתקפים. שיפור כללי זה כולל הקלה בתופעות הלוואי הפוסט-התקפתיות, שיפור כללי במצב רוחם, ערנות גבוהה יותר, חידוד הזיכרון וירידה בתדירות אשפוזם בביה”ח.

תופעות לוואי
הסיכונים בניתוח ההשתלה נמוכים, אך במקרים נדירים ישנם זיהומים בפצע הניתוח, וסיבוכים מקומיים אחרים המופיעים בשכיחות מאוד נמוכה, ותופעות הלוואי המתמשכות קשורות בד״כ להשפעה הקלה של הגרייה החשמלית על סעיפי הואגוס המעצבבים איברים בצוואר, דבר שעלול לגרום לתופעות קלות ולרוב חולפות של צרידות, או תחושת מלאות או נימול בגרון.

דילוג לתוכן