לאחר שנה ללא התקפים מסוג כלשהו, תוכלו להגיש למכון הרפואי לבטיחות בדרכים בקשה להוצאת רישיון או חידוש רישיון נהיגה שנשלל
בישראל ובמדינות רבות בעולם ישנן הגבלות על הוצאת רישיון נהיגה על ידי חולי אפילפסיה. זאת, מאחר שמחקרים מראים כי הסיכון של נהג חולה אפילפסיה להיות מעורב בתאונת דרכים גדול כפליים מהסיכון של האוכלוסייה הכללית. הסיכון לתאונה עולה עוד יותר כשמדובר בחולי אפילפסיה שאינם מקפידים על הטיפול התרופתי, ואינם מקפידים להימנע מחשיפה לגורמים מעוררי התקף כמו חסך שינה.
ההגבלות על נהגי רכב ציבורי חמורות אף יותר, מאחר שהסיכון לתאונה עולה ככל שהנהג שוהה זמן רב יותר מאחורי ההגה.
הגוף האחראי בישראל להמלצה לתת רישיון נהיגה או לשלול אותו (באופן זמני או לצמיתות) למי שסובלים מבעיות רפואיות הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד).
נכון להיום, כל רופא בישראל מחויב לדווח למכון הרפואי על כל מטופל שלו שהוא בן 16 שנים ויותר, ואשר הוא אבחן אצלו מחלה שלהערכתו עלולה לפגוע בכושר הנהיגה ולסכן את עצמו או את האחרים. במידה והמטופל הינו מעל גיל 18 החובה היא בראש ובראשונה על הנהג ע”פ חוק חובת דיווח על שינוי במצב הרפואי שאינו מאפשר לו לנהוג . פעולה זו אינה מונעת את המחויבות של הרופא המטפל לדווח למשרד הרישוי.
המשמעות היא, כי לאחר אבחון אפילפסיה, הרופא ינחה את המטופל להפסיק לנהוג עד שמשרד הרישוי ו/או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יבדוק אותו, ויקבע אם הוא כשיר לנהיגה. חולי אפילפסיה המעוניינים לקבל רישיון נהיגה או לחדש רישיון נהיגה לאחר ביטולו, זכאים לקבל רשיון נהיגה בתנאי שעמדו בדרישות הרפואית של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
ואלו הן הדרישות:
נהיגה ברכב פרטי
אם חלפה שנה ללא התקפים מסוג כלשהו, והאדם נמצא תחת השגחה רפואית ומציג תרשים E.E.G תקין, ההמלצה של המכון לבטיחות בדרכים בדרך כלל תהיה חיובית לקבלת רישיון או חידושו.
במקרים אלה, בהתאם למסמכים הרפואיים, המכון מזמן לעיתים את המועמד לנהיגה (אם מדובר באדם שעדיין לא קיבל רשיון נהיגה) או את בעל רשיון הנהיגה לבדיקות, ומגיע להחלטה לאחר עיון במסמכים.
ההמלצה מותנית במעקב שוטף, אשר מתרחש בתחילה פעם בשנה, ואחר-כך פעם בשנתיים. המעקב יכלול מכתב מעודכן מהרופא המטפל, והצהרה בפני עורך-דין או רשם בית-משפט על תדירות ההתקפים, הטיפול התרופתי ועוד.
במידה והיה התקף חד פעמי ולא חוזר, אשר לא אובחן כאפילפסיה, תקופת ההמתנה תהיה שישה חודשים בלבד, ובתנאי שהבירור הרפואי תקין. לאחר תקופה זו ניתן להגיש מסמכים המצביעים על מצב בריאותי תקין, והוועדה בד”כ תמליץ על השבת הרשיון.
חולים שחווים התקפים מתוך שינה או בזמן התעוררות, לאחר 36 חודשים בהם אלו ההתקפים היחידים שהיו, יוכלו לקבל המלצה לקבלת רישיון (אך לא לרכב ציבורי).
נהיגה ברכב ציבורי
נהיגה במונית – מותרת לאנשים עם אפילפסיה, במידה והם מאוזנים (עם טיפול תרופתי וללא התקפים) למעלה מעשר שנים. אם הם ללא טיפול, לפחות חמש שנים מתוך העשר, ובהתניה של הערכה נוירולוגית מקיפה. במידה והיה התקף בודד ולא אובחנה אפילפסיה, תקופת ההמתנה תהיה לפחות שנה.
נהיגה ברכב ציבורי מסוג אוטובוס אינה מותרת.
אם התרחש התקף לאחר שהונפק הרישיון יש לדווח על כך למשרד הרישוי. זאת כשם שכל אזרח מחויב לדווח על שינוי בולט במצב בריאותו. דיווח כזה עשוי להביא לשלילת הרשיון באופן זמני. אחרי חצי שנה עד שנה ללא התקפים תיערך ועדה רפואית חוזרת, שתקבע אם הנהג רשאי לקבל את רישיונו.
חשוב ביותר: גם אם יש ודאות ברורה שרשיונכם יישלל, חובתכם כאזרחים שומרי חוק לדווח על חזרת ההתקפים.
המסמכים הדרושים להשבת או קבלת רישיון נהיגה:
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2022 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות
