אפילפסיה ותעסוקה

שילוב בתעסוקה – להתגבר על החסמים – תמי דורסט

אחוזי התעסוקה אצל צעירים עם מוגבלות בכלל, ועם אפילפסיה חמורה בפרט נמוכים באופן יחסי לשיעורם בקרב האוכלוסיה הרגילה: 45% מהבוגרים בגיל העבודה אינם עובדים או לומדים. בימים אלה המושפעים מאבטלה נוספת בשל מגפת הקורונה, אנשים עם מוגבלות הוצאו לחל”ת מוקדם יותר מאחרים והוחזרו לשורות התעסוקה מאוחר יותר, אם בכלל. (עפ”י נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
רובם המוחלט אומרים שהם צריכים עזרה, בעיקר בייעוץ ובהכוונה, במציאת מקום עבודה, ובשיחה עם המעסיק אודות הנגשות. החסמים העיקריים לעבודתם הינם הצורך לשכלל את כישורי החיים, השכלה נמוכה עקב הסללה לתחומי לימוד פחות אטרקטיביים בעולם העבודה, קשיים במסוגלות תעסוקתית, חוסר הכרה ומיצוי זכויות, סטיגמות המדגישות את המגבלה והכנה מועטה בלבד לעולם העבודה.

לאור כל האמור לעיל, אנו רואים כי נושא הליווי וההכנה לעולם עבודה חשוב במיוחד.

במקרים רבים אצל אנשים עם מוגבלות, שחוו תסכולים ודחיות בעבר בקבלה לעבודה, ולא הצליחו לעבור ראיון בהצלחה או לשמור על מקום העבודה, נוצר מעגל שהוביל לחוסר ביטחון, חוסר אמון, ופגיעה בסיכוי שלהם להתקבל. מאידך, ההשתלבות בתעסוקה מובילה לשינויים נוספים באיכות החיים אצל הבוגרים שנקלטו בעבודה, כגון: עלייה בביטחון העצמי, האמונה שלהם בעצמם מתחזקת יחד עם תחושת המסוגלות והיכולת שלהם “להסתדר”. רמת העצמאות והשאיפה לעצמאות עולה, היכולת שלהם להתמצא ולהתנייד בכוחות עצמם, וכן ניכר שיפור ביכולת וברצון להשתלב בעבודה גם מבחינה חברתית ולהרחיב את מעגל ההכרות.
חשוב לתכנן מעברים אלה מראש, וליצור תכנית ספציפית ומותאמת אישית להכנה לשוק העבודה. הכנה, הכשרה, אימון, התנסות, חזון ובחינת השאיפות, החוזקות, הצרכים תחומי העניין ובחינת היכולות האישיות של האדם הנמצא במעבר לבגרות צעירה, מהווים את המסד לתכנית המעבר לעולם העבודה, ונחוצים להצלחתה. על פי התפיסה הזו, הבוגר חייב להיות שותף ונוכח בעת הכנת תכנית העבודה שלו, ומעורב בכל פרטיה בבחינת nothing about us without us””.
חשוב מאד לצעירים לרכוש ידע וכלים שיאפשרו להם לעסוק בעבודה משמעותית הנותנת ביטוי לכישורים, רצונות, חלומות שלהם ומאפשרת להם להיות מי שהם, ללא סטיגמות וחששות באמצעות הכנה, הכשרה, והענקת כלים ליצירת העתיד.

חוסר המודעות וריבוי הסטיגמות לגבי אנשים עם אפילפסיה נרחבות בקרב הציבור ובקרב מעסיקים, אשר אינם ערים להבדלים בין סוגי האפילפסיה השונים, היכולים לבוא לידי ביטוי בניתוקים קצרים (בתכיפות רבה או מועטה), ו/או נפילות במקרים אחרים, לעומת חלק מהעובדים שהינם מאוזנים ונתונים תחת טיפול תרופתי שמאפשר להם חיים נורמליים לחלוטין (מלבד מעקב ונטילת תרופות). בכל המקרים הנ”ל מעסיקים רבים חוששים, נמנעים מלקבל אנשים עם אפילפסיה לעבודה בשל האחריות, החשש שהתקף בעבודה יעמיד את העובד בסכנה ויעלה את מחיר הביטוח, או יסבך את הארגון אם העובד נמצא בקרב לקוחות או קולגות שלא ידעו כיצד יש להגיב ואיך ניתן לעזור.

עסיקים חששו גם מירידה בתפוקה עקב חיסורים, איטיות וחוסר ריכוז.
יש חשיבות רבה לתיאום הציפיות בין העובד למעסיק, הן לגבי התוצאות הרצויות מהעבודה, כולל הספק ואיכות הביצועים (בכל משרה שהיא) והן לגבי הנורמות המקובלות במקום העבודה. חשוב מאד לכל אדם ללמוד להגן על זכויותיו ולהסביר את הצרכים שלו. כדאי לתקשר בפתיחות ובאסרטיביות.
במקביל נעשות התאמות כדי לוודא שלעובד יש את כל התנאים הנחוצים לו כדי להצליח, הן מבחינת סביבת העבודה והתאמתה לצרכים והן מבחינת עזרים טכניים שיכולים לייעל את דרכי העבודה ולעזור לעובד להצליח כגון סביבה בטוחה, ישיבה במקום בו קולגות יכולים לראות את העובד וכדומה.

בתקופה זו שארגונים רבים מאמצים נורמות של אחריות חברתית, נוצרות הזדמנויות חדשות ואנו עדים לשינוי תפיסות ועמדות בקרב הציבור. חשוב מאד לעזור למעסיקים לראות את היכולות והכישורים של העובדים, ולהיות פתוחים לתעסוקה בלי חששות ודאגות הנובעות מסטיגמות, אך עם יכולת ראייה מפוכחת של התאמות שניתן וצריך לעשות כדי לאפשר סביבת עבודה בטוחה., וכך לאפשר לעובדים לפרוץ את גבולות המגבלה, לבטא את שאיפותיהם, לייצר את העתיד שלהם, ולנפץ את החסמים המגבילים. מעסיקים שיעשו כן, ירויחו עובדים מוכשרים, נאמנים, ומלאי מוטיבציה.

צעדים ראשונים בחיפוש עבודה:

  • מיפוי נטיות והעדפות – מה השאיפות שלי
  • זיהוי חוזקות וכישורים
  • בדיקת פערים בין הרצוי למצוי – האם עליי ללמוד קורס/ תוכנה/ תואר כדי להשיג מטרה
  • כתיבת קורות חיים – יש ברשת דוגמאות ופורמטים מומלצים
  • חיפוש באתרים של מודעות דרושים וקבוצות פייסבוק ייעודיות לחיפוש עבודה
  • פתיחת פרופיל לינקדאין, חיפוש משרות והגדרת התראות לאיתור מודעות מתאימות
  • פנייה בבקשת שיקום מקצועי בביטוח לאומי
  • פרסום פוסט חיפוש עבודה ב”סיכוי שווה” https://www.facebook.com/sicuyshaveh/

 

 

טיפ חשוב: כדאי לנצל את הזמן כדי ללמוד ולרכוש ידע – יש קורסים והדרכות חינמיות רבות באתר של שרות התעסוקה, ובאתרי קורסים שונים כדוגמת קורסרה ולהגדיל את הרשת המקצועית בעזרת נטוורקינג ממוקד. ליצור קשרים ולהציע עזרה.

מקורות וקריאה מומלצת: https://www.employment-studies.co.uk/system/files/resources/files/523.pdf

המלצות למעסיקים:
התמקדו בחוזקות וביכולות של העובד, המוגבלות לא מגבילה!
תשאלו את העובד אילו הנגשות נחוצות לו כדי למלא את עבודתו בהצלחה
בקשו מידע אינדיבידואלי –איך נראה ההתקף האפילפטי ומה תכיפות ההתקפים?
האם יש טריגרים היכולים לתרום להתפתחות התקף וכיצד ניתן למנוע אותם?
נהלו שיחות גלויות, בקשו מידע, בררו האם יש קשיים שיכולים לבוא לידי ביטוי בעבודה ואיך אפשר לעזור לעובד במקרה שחווה התקף אפילפטי? בקשו רשות לשתף את הקולגות במידע

 

דילוג לתוכן