קוצב וגאלי הוא מכשיר קטן לטיפול באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, והוא מושתל בתוך הגוף, במסגרת ניתוח די פשוט – שלרוב אורך שעתיים וההתאוששות ממנו מהירה.
הקוצב מורכב משני חלקים:
הקוצב עצמו + סוללה – מושתל תחת עצם הבריח השמאלית או בבית השחי.
אלקטרודות – מושתלות על עצב הואגוס השמאלי.
(ראו איור)
מאת Manu5 - http://www.scientificanimations.com/wiki-images/, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=67073886
עצב הואגוס הוא אחד מן העצבים המרכזיים בגוף האדם, והוא ממוקם בחלק העליון של הצוואר, ומקשר בין המוח לשאר הגוף. התפקיד העיקרי שלו הוא "לעצבב" (כלומר לשלוח סיבי עצב) לאזורים שונים בגוף, כדי לשלוט בתפקוד שלהם בעיקר בתפקוד אוטונומי , ולהעביר מידע תחושתי.
עצב הואגוס הוא גם חלק משמעותי במערכת העצבים הפרסימפתטית, האחראית על שמירת הגוף במצב של רגיעה והתאוששות, לאחר מצבי לחץ ופעילות מוגברת.
קוצב וגאלי (VNS) הוא מכשיר רפואי שמשתמש בגירוי חשמלי כדי להשפיע על עצב הואגוס במסלולו העולה לכיוון האונה הטמפורלית ובאופן זה – לסייע במניעת התקפים אפילפטיים.
המכשיר שולח פולסים חשמליים לעצב הואגוס במרווחי זמן קבועים; הוא מעודד שינויים בפעילות החשמלית הלא סדירה במוח הגורמת להתקפים, וכך- מסייע להפחתתם, אורכם ועוצמתם של הפרכוסים בזמן התקף.
לבית החולים מגיע המטופל לאשפוז לאחר צילום חזה, א.ק.ג ובדיקות דם כלליות.
במהלך הניתוח מתבצע חתך קטן בשני מקומות: באזור החזה מתחת לבית השחי – שם כאמור מושתלת סוללת הקוצב, וחתך נוסף באזור הצוואר, שם מושתלות אלקטרודות על עצב הואגוס השמאלי.
בסיום הניתוח המטופל עובר לחדר ההתאוששות, וברוב המקרים – משתחרר באותו היום, או בבוקר שלמחרת.
ומה אחרי השתלת הקוצב?
זמן התאוששות וזמן הסתגלות משתנים בהתאם לכל מטופל.
בדרך כלל, ההתאוששות מהניתוח עצמו נמשכת בין כמה ימים, עד כמה שבועות.
המטופל עשוי להרגיש כאבים או אי נוחות באזור החתך, אבל זה לרוב משתפר בתוך מספר ימים.
הקוצב עצמו מופעל באופן אלחוטי על ידי הנוירולוג, ובדרך כלל כשבועיים לאחר הניתוח, כדי לאפשר לגוף זמן להחלים.
חשוב להבין שהקוצב הוא מכשיר חשמלי לכל דבר, והוא שולח למוח "פולסים" בעוצמות משתנות, בהתאם להחלטת הנוירולוג. תחילה הקוצב יופעל במינון נמוך כדי לתת לגוף זמן להסתגל; לאחר מכן, כל שבועיים, הנוירולוג יעלה את המינון עד להגעה למינון המקסימלי, שכמובן מותאם לכל מטופל באופן אישי.
בנוסף, המטופל או בני משפחתו יכולים לגרום להפעלה נוספת בעזרת מגנט חיצוני, כאשר קיימת תחושה או סימן שמתקרב התקף (אאורה) או בתחילת ההתקף, ובכך יש סיכוי להפסיק או לקצר אותו.
כיום, ברוב המקרים מושתל קוצב שמזהה שינוי בדופק (החשת הדופק), ושולח גירוי גם במצב זה, מכיוון ששינוי בדופק יכול להיות במקרים רבים קשור להופעת התקף. חלק ניכר מהמטופלים מדווחים, כי השימוש במגנט מסייע להפסקת ההתקף או להחלשתו וקיצור משכו. בנוסף, השימוש במגנט משפר את תחושת השליטה בהתקפים, העצמאות והביטחון העצמי הנלווה לכך.
הטיפול בקוצב וגאלי נמצא בסל התרופות משנת 2006, וכל קופות החולים בישראל מכסות את עלותו. החל מנובמבר 2019 נכנס לשימוש בישראל דור חדש של קוצבים, המאפשר תכנות מותאם אישית למטופל. הקוצב ניתן לתכנות רב שלבי על ידי הצוות המטפל, לצורך העלאה הדרגתית של עוצמת הגירוי, ובכך לחסוך את הביקורים התכופים במרפאה. בנוסף, ניתן לשלוט ולהתאים את פעילות הקוצב באופן אישי לכל מטופל בכל שעות היום והלילה. בצורה זו אפשר להגביר את עוצמת הגירוי בזמנים בהם המטופל בסיכון גבוה לפרכוס.
ישנם מטופלים שמסתגלים במהירות לקוצב ואין להם כמעט תופעות לוואי, בעוד שאחרים עשויים להזדקק לזמן ממושך יותר, ולהתמודד עם תופעות לוואי שונות.
תופעות לוואי שעשויות להופיע בחלק קטן מהמטופלים הן: שיעול, צרידות, עקצוץ בגרון ותחושה של קוצר נשימה. התופעות האלו לא מסוכנות, ולרוב הן חולפות אחרי תקופה של כמה חודשים עד שנה מההשתלה.
קיימת אפשרות להפחית את הסיכוי לתופעות הלוואי האלו, כמובן במידת הצורך, על ידי שינוי בעוצמת הטיפול.
דרך אגב, מעבר להפחתת ההתקפים, גירוי עצב הואגוס עשוי לשפר את מצב הרוח, להקל על דיכאון וחרדה, ולשפר את התפקוד הכללי ואיכות החיים של המטופלים. אולי זאת הסיבה שמטופלים רבים מדווחים על שיפור בהרגשתם הכללית, ללא קשר לשינוי בתדירות ואורך ההתקפים; זה כולל הקלה בתופעות הלוואי הפוסט-התקפתיות, שיפור כללי במצב רוחם, ערנות גבוהה יותר, חידוד הזיכרון וירידה בתדירות אשפוז בביה”ח.
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2025 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות
