בכל חודש נביא לכם מחקרים עדכניים הקשורים לאפילפסיה.
מקווים שתחכימו, תהנו מהקריאה.
אימון בעזרת מחשב יכול לשפר ריכוז ואיכות חיים אצל אנשים עם אפילפסיה
מטרת המחקר: המחקר בדק האם תוכנית שיקום בעזרת מחשב יכולה לעזור לאנשים עם אפילפסיה לנהל טוב יותר את המחלה, לשפר יכולות חשיבה וריכוז, ולהעלות את איכות החיים.
איך נערך המחקר:
במחקר השתתפו 44 אנשים עם אפילפסיה. חצי מהם השתתפו בתוכנית שיקום ממוחשבת וחצי לא. התוכנית כללה 12 מפגשים של אימון בעזרת מחשב, כל מפגש כ־45 דקות, פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות. לפני ואחרי התוכנית נבדקו יכולות הריכוז, ההתנהלות היומיומית עם האפילפסיה ואיכות החיים.
תוצאות:
אנשים שהשתתפו בתוכנית הממוחשבת הראו שיפור משמעותי בריכוז, בתזמון תגובות ובהפחתת חוסר שקט והיפראקטיביות. בנוסף, הם השתפרו בניהול המחלה: הבנה טובה יותר של המידע הרפואי, ניהול אורח חיים, ושמירה על בטיחות. גם איכות החיים השתפרה – במיוחד בתחום החשיבה, המצב הרגשי והאנרגיה – והדאגה מהתקפים פחתה.
משמעות למטופלים:
התוכנית הממוחשבת עזרה לאנשים עם אפילפסיה להתמודד טוב יותר עם המחלה, לשפר ריכוז ותגובות, להרגיש טוב יותר ביום-יום, ולהפחית תסמינים כמו אימפולסיביות וחוסר שקט.
A Computer-Assisted Rehabilitation Program Improves Self-Management, Cognition, and Quality of Life in Epilepsy: A Randomized Controlled Trial
Duzova US, Seflek Z, Eren F, Ozturk S, Tutar MF. Epilepsy Behav. 2025 Mar;164:110277. doi: 10.1016/j.yebeh.2025.110277. PMID: 39854830.
רקע:
ילדים עם אפילפסיה לעיתים אינם לוקחים את התרופות שלהם בצורה מסודרת, מה שעלול להשפיע על שליטה בהתקפים. חשוב להבין כיצד תמיכה מההורים, שיתוף ההורים בקבלת החלטות, שביעות רצון מהטיפול וחרדה של ההורים משפיעים על נטילת התרופות.
מטרה:
לבדוק איך תמיכה של ההורים, שיתוף בקבלת החלטות ושביעות רצון מהטיפול משפיעים על נטילת התרופות אצל ילדים, ואיך חרדת ההורים משנה את ההשפעה הזו.
איך נערך המחקר:
נבדקו 1056 ילדים בגיל ממוצע של כ‑9 שנים, כשכ‑52% מהם בנים.
נאספו נתונים על נטילת תרופות, תמיכה מההורים, שיתוף בקבלת החלטות, שביעות רצון מהטיפול וחרדת ההורים.
תוצאות:
שביעות רצון מהטיפול גם היא השפיעה באופן חיובי על נטילת התרופות.
ההשפעה של תמיכה ושיתוף בקבלת החלטות על נטילת התרופות עברה דרך שביעות רצון מהטיפול – כלומר, ככל שההורים מרוצים יותר מהטיפול, הילד נוטל טוב יותר את התרופות.
חרדה של ההורים החלישה את ההשפעה החיובית של התמיכה, השיתוף ושביעות הרצון – כלומר, חרדה גבוהה עלולה לגרום לילד להקשות על נטילת התרופות.
מסקנות למטופלים והורים:
כאשר ההורים מרוצים מהטיפול והם רגועים יותר, זה משפר את הנטילה.
לכן, חשוב לטפל גם בחרדת ההורים, לשפר את התמיכה והשיתוף ולהגביר את שביעות הרצון מהטיפול – זה יכול לעזור לילדים לקחת את התרופות ולהפחית התקפים.
Pathways Linking Parental Social Support and Decision-Making Participation to Medication Adherence in Children With Epilepsy: The Moderating Role of Parental Anxiety.
Yang C, Huang R, Tao Q, Hao Z, Zhao L, Zhang L. Depress Anxiety. 2025 Sep 16;2025:7159579. doi: 10.1155/da/7159579. PMID: 40995429; PMCID: PMC12457068.
טיפולי גירוי מוחי מתקדמים לאפילפסיה שאינה מגיבה לתרופות – מה חדש ואיך זה יכול לעזור?
טיפול בגירוי מוחי של התלמוס (אזור במוח שמעביר ומווסת מידע) עבור אנשים עם אפילפסיה שאינה מגיבה לתרופות השתנה עם השנים. בעבר השתמשו בניתוחים שהרסו חלק קטן מהתלמוס, וכיום משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות יותר שמגרות את המוח בצורה מבוקרת, כמו גירוי מוחי עמוק (DBS) ו-גירוי מוחי תגובתי (RNS).
כיום, המקום היחיד בתלמוס שאושר על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לגירוי מוחי עמוק הוא הגרעין הקדמי של התלמוס. טיפול זה הוכח כמפחית התקפים בצורה משמעותית ולאורך זמן, במיוחד אצל אנשים עם אפילפסיה שמקורה באזורים הקשורים לרגש ולזיכרון (כמו האונה הרקתית).
מחקרים חדשים מראים שחלקים אחרים בתלמוס עשויים להיות מעורבים בסוגים אחרים של אפילפסיה, למשל אפילפסיה כללית, אפילפסיה עם מוקדים מרובים, או אפילפסיה שמקורה בחלקים האחוריים של המוח.
אפשר להשתמש בהדמיות מוח מתקדמות ובמפות מוחיות כדי לבחור בצורה מדויקת יותר את אזור הגירוי, אבל לשיטות האלו יש מגבלות: הן לא תמיד מותאמות אישית, דורשות בדיקות מורכבות, ויש הבדלים בין מפות שונות.
בדיקה מיוחדת שנקראת EEG פולשני בתלמוס יכולה לעזור להבין טוב יותר אילו אזורים במוח מעורבים בהתקפים, ואולי לסייע בבחירת אזור הגירוי המתאים ביותר.
גם DBS וגם RNS מציעים יתרונות שונים, אך עד היום לא הוכח שאחד מהם טוב יותר מהשני באופן ברור. אצל ילדים יש פחות מידע מחקרי, והנתונים פחות אחידים, אך נראה שהפחתת ההתקפים והבטיחות דומות לאלו שנצפו אצל מבוגרים.
לסיכום, נדרש עוד מחקר כדי לדעת טוב יותר איפה בדיוק כדאי לגרות במוח ואיך להתאים את הגדרות הטיפול בצורה הטובה ביותר לכל מטופל.
Thalamic Neuromodulation: New Frontiers
Hsu J, Ali R, Air E, Englot D, Muh CR, Richardson RM, Rammo R. Epilepsy Curr. 2026 Jan 22:15357597261416388. doi: 10.1177/15357597261416388. Epub ahead of print. PMID: 41584905; PMCID: PMC12827044
