התחלנו את הדיאטה באשפוז תחת השגחה והדרכה של דיאטנית קלינית בשם נועה, היא היתה מדהימה ועזרה לנו מאוד לאורך כל הדרך!!
את הדיאטה עמית התחיל, לפי הנהוג בצום של כמעט 24 שעות כאשר בסופן, הוא קיווה וציפה לאוכל.
כאשר נאמר לו שהוא יכול סוף סוף לאכול, הוא קיבל בקבוק עם נוזל הזוי שאני ממש לא זוכרת מהו. אבל כמו שאפשר לצפות מילד בן 3 שלא אכל כלום 24 שעות כמובן שהוא היה מאוכזב עד מאוד!
שנינו התחלנו לבכות ביחד במיטת בית חולים.
כדי לשכנע אותו להתחיל לאכול ביקשתי כוס וכפית ודמיינו יחד שזה מרק אפונה.

משם התחיל המסע האמיתי. עמית התחיל לאכול אוכל קטוגני, לכל מי שלא יודע במה מדובר, בקצרה מאוד, מדובר בתזונה המבוססת על שמן. בלי פחמימות, בלי סוכרים. על כל 3 גרם שומן הוא יכל לאכול גרם אחד של פחמימה וחלבון. לא הדבר הכי פשוט בעולם, במילים פשוטות.
למשך שנה ו7 חודשים עמית אכל ארוחות קטנות מאוד, מלאות בשמן ותפקידנו כהורים היה לצייר את התמונה הכי ורודה שרק אפשר מכל מאכל שהוא, כדי לשמח ילד קטן ולגרום לו לחשוב שזה לא הדבר הכי נורא.
המצאנו הרבה שמות להרבה מאכלים כדי שיהיו הרבה יותר אקזוטיים ממה שהם באמת. לקחנו איתנו קופסאות קטנות עם אוכל לכל מקום כי חוץ מזיתים ומלפפון חמוץ אי אפשר לקנות שום דבר בחוץ, הכל דרש מדידה והכנה מראש, כל דבר דרש שקילה מדויקת של גרמים של שומן מול פחמימה וחלבון.

לאורך כל הדיאטה עמית היה גיבור על, ילד בן 3 הצליח להבין בדיוק מה מותר לו לאכול ומה אסור. הוא הבין בדיוק מה זה פחמימה, מה זה חלבון, הוא הבין שגמבה הוא לא יכול לאכול כי יש בה סוכר. הוא הבין שאם הוא רוצה עגבנית שרי הוא חייב לאכול אותה עם מלפפון והרבה שמן כדי לאזן את הסוכר בעגבנייה.
דאגנו תמיד לציין מה עמית יכול לאכול במקום מה לא, שזה קשה, כי הרבה מאוד יורד מהתפריט ברגע שמורידים פחמימות סוכרים וחלבונים.

אני יכולה להמשיך לכתוב עוד ועוד כמה גיבור הילד הזה היה בימי הולדת כשכולם אכלו ממתקים ועוגה, במסעדות כשכולם אכלו סטייק וקינוח, בקיץ כשכולם אכלו ארטיק והקינוח והצ׳ופר שלו היה קולה זירו או ספרייט זירו, בלבד ועוד עם חיוך מאוזן לאוזן. הוא למשך כל התקופה הזו לא התלונן, לא בכה, לא התווכח, הוא פשוט הבין שזו ה״תרופה״ שלו.
עמית למד לשאת ולתת ממש כמו אדם מבוגר בשוק, כאשר הוא רצה זיתים או אגוזים יותר ממה שמותר לו, אבל דרש אותם בצורה מקסימה ומאוד אופיינית לו.

כמובן שזו דיאטה לא בריאה בכלל, הכולסטרול שלו היה בשמיים, השומנים בדם שלו היו גבוהים ושוב מדובר פה בילד שהיה בן 3.

לאחר שנה ו7 חודשים שעמית כבר גדל והתחיל קצת להבין שהתזונה הזו היא לא הדובדבן שבקצפת הוא התחיל לאבד סבלנות ומכיוון שדר שיף הוא מדהים, נועה הדיאטנית מהממת ועמית הבריא בצורה מופלאה הסכמנו לקצר את התהליך ולעבור לדיאטת אטקינס בה הוספנו חלבונים ולאחר 5 חודשים התחלנו במעבר לאוכל רגיל – פחמימות!
כיום, לאחר חודש וחצי בערך, עמית אוכל מזון רגיל לחלוטין, הוא מבסוט מהחיים והוא בריא בצורה מדהימה ( טפו טפו טפו).

כאן באמת אני חייבת לומר תודה לנועה הדיאטנית ודר שיף שליוו אותנו בצורה מטורפת להפליא, בשבתות, בלילות, בהודעות אין סופיות ומיילים עם המלצות למתכונים לעמית או ייעוץ כזה ואחר.