מתנדבת במרכז המידע. בת 37, חיה עם אפילפסיה מעל 21 שנים
מה הוביל אותך להתנדב דווקא בעמותת איל?
תמיד היה לי חיבור להתנדבות, ולקחתי חלק בפעילויות של עמותות שונות. בעקבות פוסט שראיתי בפייסבוק נחשפתי לעמותת איל, וכמי שמתמודדת בעצמי עם אפילפסיה הרגשתי שזה מקום שאני יכולה להתחבר אליו גם ברמה האישית וגם דרך הרצון שלי לתרום ולעזור לאחרים.
מאיפה את שואבת את האנרגיה או ההשראה?
מהאנשים ומהתחושה שאני יכולה לעשות משהו טוב עבור מישהו אחר. במיוחד כשאני יודעת מתוך ניסיון אישי כמה משמעותיים יכולים להיות הקשבה, הכוונה, הבנה ומישהו שפשוט אומר: "אני מבין אותך".
איזה חיזוק או טיפ היית רוצה לתת?
קודם כול, אתם לא לבד. זה בסדר שיהיו ימים קשים, אבל חשוב לא לוותר על עצמכם ועל הדברים שעושים לכם טוב. אל תתביישו לבקש עזרה ולדבר על מה שאתם עוברים.
מה היית רוצה שידעו על חולי אפילפסיה?
שלא תמיד רואים מבחוץ את ההתמודדות. מעבר להתקפים יש גם פחד, חוסר ודאות והתמודדות רגשית. אנחנו לא צריכים רחמים, אלא הבנה, הכלה והזדמנות לחיות חיים מלאים כמו כולם.
מה הדבר הכי משמעותי או מרגש שקרה לך בהתנדבות?
לשמוע שעברו את הוועדה של ביטוח לאומי 🙂
הרגעים שבהם אני מצליחה לגרום למישהו להרגיש שהוא לא לבד. לדעת שהניסיון האישי שלי יכול לתת כוח, תקווה או אפילו רק אוזן קשבת לאדם אחר. זו מבחינתי המשמעות הכי גדולה של ההתנדבות.