אפילפסיה ובית הספר

אבחון מקצועי ומדויק ככל האפשר בנוגע לרמתו הקוגניטיבית ויכולותיו הלימודיות של ילדכם יסייעו לכם ולמוסדות החינוך לשבץ אותו בכיתה ההולמת את כישוריו

ילדכם עושה את צעדיו הראשונים במערכת החינוך?

בין אם מדובר בגן עירייה ובין אם בבית ספר, חוויותיו של ילד – כל ילד – במוסדות החינוך משפיעות במידה רבה על התפתחותו התקינה. כהורים לילד עם אפילפסיה, עליכם לוודא שילדכם יקבל את הטיפול והיחס ההולמים ביותר.
הקפידו ליידע את כל הגורמים הנוגעים בדבר – גננות, מורים, מנהל בית הספר ואחות בית הספר – על האפילפסיה. דווחו להם על סוג ההתקפים, דרך הטיפול ותגובותיו של הילד לפני, במהלך ואחרי ההתקף.

היו ערים לכך שייתכן וחלק מאנשי הצוות ומהילדים יושפעו מדעות קדומות, וייכנסו לחרדה אשר תזיק לילדכם. שוחחו עימו על תגובות שהוא מקבל בבית הספר וסייעו לו להתמודד עמן. הסברים שלכם בליווי ייעוץ של איש מקצוע, עשויים להרגיע את המצב.

רצוי אף לבקש מהמורה לקיים שיחה פתוחה עם כל תלמידי הכיתה אודות האפילפסיה, באופן ההולם את גילם, ושילדכם יחוש עימו בנוח.

למרבה הצער, גם היום ייתכנו מקרים בהם גננת או מנהל בית ספר מסרבים לקבל את הילד בגלל האפילפסיה. זכרו: החלטה זו אינה חוקית, וזכותכם לדרוש את קבלת הילד ללימודים בכל מקרה.

לעתים קורה שבית-הספר מקבל את הילד, אך משבץ אותו בכיתה טיפולית מיוחדת.

אבחון מקצועי ומדויק ככל האפשר בנוגע לרמתו הקוגניטיבית ויכולותיו הלימודיות של ילדכם יסייעו לכם ולמוסדות החינוך לשבץ אותו בכיתה ההולמת את כישוריו. אל תסכימו להחלטות המתקבלות באופן שרירותי וללא בסיס מקצועי. אם נראה לכם כי ילדכם לומד בכיתה שאינה מתאימה לו, אתם יכולים לערער בפני ועדת ההשמה של העירייה.
גם אם ילדכם אינו סובל מהתקפים שכיחים, חשוב ליידע את מנהל בית הספר ומחנך הכיתה בנוגע לאפילפסיה, על מנת למנוע מהומה וטיפול לקוי במקרה שהילד יקבל התקף.

עד כמה תשפיע האפילפסיה על תפקוד הילד בבית הספר?
רוב הילדים עם אפילפסיה מסוגלים להגיע להישגים דומים לכל הילדים האחרים, כולל לימודים באוניברסיטאות. אולם, לעתים קורה שהאפילפסיה עצמה, או ההיבטים הכרוכים בה גורמים להפרעות ביכולתו של הילד ללמוד. חשוב להיות ערים לבעיות האפשריות, על מנת לנקוט בצעדים אשר ימנעו או יקטינו את השפעותיהן.

כיוון שמדובר בבעיה נוירולוגית, הרי שהבעיות יכולות להופיע בתפקוד השכלי, הפיזי, בזיכרון, בתפיסה, בחשיבה מופשטת, בריכוז ועוד.

חשוב לעקוב אחר שינויים והתפתחויות אצל ילדכם ולדווח עליהם לרופא, על מנת שיפנה אתכם לאנשי המקצוע המוסמכים. לעתים, החלפת תרופה בתרופה אחרת, או שינוי המינון, עשויים לשנות את המצב.

ילד הסובל מניתוקים עלול להפסיד חלקים מהחומר הנלמד ויש צורך לסייע לו להשלימו. כך גם לגבי ילד המקבל התקפים בלילה, אשר עלול להיות עייף ומרוכז פחות במהלך שעות היום. חשוב שהמורים יהיו מודעים לבעיה, שכן כך תגבר יכולתם לעזור לכם ולילדכם להתמודד אתה, ולמצוא לה פתרונות.
הורים, זכרו: ככל שהופעת האפילפסיה אצל הילד השפיעה ופגעה בכם, בילדכם היא פגעה יותר. ההתקפים, ההסתגלות לתרופות, הביקורים אצל הרופא והבדיקות השונות, עלולים להשפיע על התנהגותו. ייתכן והוא מודאג ומתוח, וקשה לו להתרכז מחשש שמא יקבל התקף בכיתה וחבריו ילעגו לו.

ייתכן שהתרופות שהוא לוקח מקשות עליו לתפוס מושגים באותה מהירות בה תופסים אותם ילדים אחרים, על אף שהבנתו הסופית שווה לשלהם.
במשך הזמן, המתח יירד באופן טבעי ובכל מקרה ניתן להיעזר באנשי מקצוע על מנת להפחיתו, ולסייע לילד להתרגל לאפילפסיה, על כל הכרוך בה. ככל שאתם, ההורים, תקרינו ביטחון ורוגע בכל הנוגע לאפילפסיה, לבית הספר ולטיפול הרפואי שהילד מקבל, כך יגדל הביטחון של ילדכם ביכולתו להתמודד עם ההתקפים והקשיים.

כמו בכל מקרה אחר, עליכם להתאים את ציפיותיכם ליכולת האישית של ילדכם. הופעת האפילפסיה אינה מורידה באופן אוטומטי את כישוריו ויכולותיו. מרבית האנשים עם האפילפסיה מגיעים להישגים דומים לכלל האנשים. הם מסוגלים ללמוד, עוסקים במקצועות שונים ומצליחים בהם, למרות שלעתים עליהם להתמודד עם אפליה, דעות קדומות וחוסר הבנה. בעיות אלו מתגמדות ככל שהאדם בטוח בעצמו ומפתח את הכישורים והמיומנויות הנדרשים. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שקיימים קשיים אובייקטיבים הנובעים מהאפילפסיה, ולכן חשוב לדרוש מהילד דרישות המותאמות ליכולותיו.

בבואנו לבחון את הזכויות של ילדנו במערכת החינוך, עלינו לבדוק את המקרים לפי 2 פרמטרים עיקריים: האם הילד מאוזן או לא, האם הילד לומד במסגרת רגילה או חינוך מיוחד.

החינוך הרגיל
ילדים מאוזנים
ילד עם אפילפסיה הנמצא במצב מאוזן לא זכאי לזכויות יתר, אך יש לתת את הדעת לפעילות היכולה להוות טריגר לפרכוסים ואף לסיכון. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

ילדים עם אפילפסיה לא מאוזנת – זכאות לסייעת רפואית
באם הילד איננו מאוזן, קיימת זכאות לסייעת רפואית על פי חוזר משרד החינוך “סייעות רפואיות בחינוך הרגיל” הוראת קבע מס’ 0011.
נקודות חשובות (מתוך החוזר):

גיל ההתחלה של קבלת הסיוע הוא 3, כשהתלמידים נכנסים למסגרת של גן ילדים עירוני.
הקריטריון לשקילת הקצאה של סייעת לתלמידים הנדרשים להשגחה כדי למנוע מצב מסכן חיים מיידי מתן סיוע לתלמיד הנדרש להשגחה בשל אבחנה למצבים שיפורטו להלן יידון רק על פי מסמך עדכני מרופא מומחה בתחום בלבד (אלרגולוג ילדים, נוירולוג ילדים), לתקופה של ששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כמפורט להלן:… לאפילפסיה כללית לא מאוזנת, כלומר של יותר משני התקפים בחודש, מסוג אפילפסיה מיוקלונית או אפילפסיה כללית, עם התקפים קשים (“גראנד מאל”) שמביאים לנפילה נדרש מסמך מעודכן מניורולוג.
הסיוע המאושר מטעם הוועדה הבין-משרדית מתבסס על הצרכים של התלמידים בשעות הלימודים הרשמיים ואינו תלוי בהכרת המוסד לביטוח לאומי לגמלת ילד נכה, המשולמת להורים.
כמו כן, קיימות הנחיות נוספות המרחיבות בנושא הסייעת – חוזר מנכ”ל משרד הבריאות 11/13, “מלווה אישי לתלמיד עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל”.
למשל, לעניין הדרכת הסייעת:
2.5.6 .ההדרכה תינתן על ידי אחות מוסמכת או רופא במוסד רפואי מורשה ומוכר על ידי משרד הבריאות, בו מקבל המטופל טיפול רפואי, בתיאום עם מנהלת הסיעוד באותו המוסד.

החינוך המיוחד
ילד עם אפילפסיה הנמצא בחינוך המיוחד לא זכאי לסייעת רפואית.
יש לתת את הדעת לפעילות היכולה להוות טריגר לפרכוסים ואף לסיכון. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

תוכן נוסף
חוזר מנכ”ל משרד החינוך מ-2001 בעניין “הנחיות לטיפול בילדים הסובלים ממחלת האפילפסיה” – מפרט כיצד על הסגל לפעול בעת פרכוס ובכלל.
“הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים” הוראת קבע מס’ 0153
ניתן לשים לב לסעיף ד’: תלמידים נכים או מוגבלים עקב תאונה או מחלה הלומדים במוסדות חינוך רשמיים, ובמיוחד לתת-סעיף 4: תלמידים נכים, הלומדים בבתי ספר רגילים, ואשר עקב נכותם אינם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם לבית הספר, זכאים להסעה ללא קשר למרחק.

דילוג לתוכן