גיוס ושירות בצה"ל לחולי אפילפסיה

השירות הצבאי הוא חלק משמעותי מחוויית החיים של צעירים בישראל. הצבא ככלל רואה ברוב המלש"בים המתמודדים עם אפילפסיה כמי שיכולים להשתלב בצה"ל. הקריטריונים לגיוס נקבעים בהתאם למצבם הרפואי, להמלצות הרופאים ולפרופיל הצבאי שנקבע להם. במקרים מורכבים ייתכן והצבא יפסול את המועמדים לשירות, במקרים אילו הצבא גם לא יאפשר את התנדבותם של המתמודדים עם האפילפסיה.

הוועדה הרפואית והפרופיל הצבאי

בלשכת הגיוס מתקיימת ועדה רפואית בה משתתפים נוירולוגים מומחים. תפקידה הוא לתרגם מצב רפואי לפרופיל מספרי, על פי קריטריונים קבועים מראש.

חשוב לומר: קביעת הפרופיל אינה נגזרת של השאלה האם החייל מאוזן או לא, אלא בחינת היכולת לבצע תפקיד מסוים מבלי לסכן את עצמו או את סביבתו.

כלומר, גם מלש"בים שחוו פרכוס בשנה האחרונה מועמדים לגיוס, או לחילופין אם נחווה פרכוס בזמן השירות הצבאי, החייל לא ישוחרר ברוב המקרים מהצבא.

  • פרופיל 45 – ברוב המקרים מלש"בים שנוטלים תרופות באופן קבוע יקבלו פרופיל 45, ומכאן שחולי האפילפסיה לרוב יקבלו פרופיל זה. המשמעות של פרופיל 45 היא גיוס לשירות מלא בצה"ל, בדרך כלל בתפקידים משרדיים בעורף.
  • פרופיל 24 – פרופיל זמני (עד שנה), שמתקבל כאשר יש סיכוי להתייצבות האפילפסיה עד שנה. אם במהלך תקופת ההמתנה חל שיפור במצב המחלה הצבא ימיר את הפרופיל לפרופיל גיוס. אם בתום תקופת דחיית השירות לא ייחול שיפור, ברוב המקרים המלש"ב יקבל פרופיל של פטור משירות.
  • פרופיל 21 – פטור משירות צבאי הניתן במצבים חמורים ולא יציבים. במקרה זה הצבא לא יאפשר גם התנדבות לצה"ל. אם חל שיפור משמעותי במצב הבריאותי ניתן להגיש בקשה לבדיקה חוזרת של הפרופיל במט"ב (עד גיל 26).

במקרים מסוימים בהם מלש"ב או חייל מעוניין לשרת בתפקיד שנפסל עבורו נתן להגיש האשרה רפואית חריגה. אולם במקרה של אפילפסיה האפשרות לקבלת האישור נדירה.

דיווח על שינוי במצב רפואי – על החייל לדווח על כל שינוי שנעשה במצבו הרפואי מרגע קבלת הצו הראשון. הסתרת המידע הרפואי הינה עברה פלילית, ובנוסף מי שהסתיר מידע זוכה לפחות אפשרויות בחירה במקצועות השירות מרגע שהתגלה מצבו הרפואי.

יום הגיוס – מה צפוי?

שאלון רפואי

ביום הגיוס ממלאים שאלון רפואי. ישנן שתי שאלות חשובות במיוחד עבור מתמודדים עם אפילפסיה:

  1. האם יש לך אפילפסיה? תשובה חיובית תוביל לשיחה עם רופא.
  2. האם חסרות לך תרופות לשבועיים הקרובים?
הערכה רפואית

חשוב לומר כי תשובה בחיוב לשאלה האם אתה סובל מאפילפסיה מקפיצה מיד אצל רופא היחידה את התיק של החייל לבדיקה.  החייל נקרא לשיחה אצל הרופא ולאחר בחינת החומר הרפואי מועברות הנחיות והגבלות למפקד. בחינת התיק הרפואי ומתן ההגבלות למפקד נעשות כבר ביום הראשון לגיוס, עם זאת מומלץ לספר גם ישירות למפקד בראיון האישי שמתקיים בדרך כלל ביום הגיוס, או באופן יזום אם לא נקבע ראיון ליום הראשון.

מתן הנחיות

ההנחיות וההקלות נתנות על ידי רופא היחידה למפקד הישיר והן נגזרת של המצב הרפואי והסביבה בה מוצב החייל. מכאן שההקלות הינן אישיות ולא גורפות. עם זאת, ההנחיה למתן 7 שעות שינה רצופות ניתנת לכל חולה אפילפסיה. חשוב לומר שהמלצה מרופא באזרחות לרצף ארוך יותר של שינה לא תתקבל ברוב המכריע של המקרים.

ההגבלות האישיות שהחייל קיבל יופיעו גם באפליקציית מדיתיק (MediTik).

המלצות חשובות ליום הגיוס
  • הביאו תרופות ל־3 חודשים לפחות.
  • הצטיידו במסמכים רפואיים:
    • סיכום נוירולוגי עדכני לרבות שם תרופה ומינון, המלצות מהנוירולוג על המשך טיפול והמשך בדיקות תקופתיות. הרופא הצבאי משתמש בנתונים על-מנת להנפיק מרשמים צבאיים ועל-מנת לקבוע את המשך הטיפול והבדיקות. לצה"ל אין גישה לתיק הרפואי בקופת החולים, ואפליקציית הקופה נחסמת לאחר הגיוס.
    • סיכום מצב רפואי מרופא הילדים שמפרט את כל הטיפול הרפואי הקיים.
  • הקפידו לא להשאיר בדיקות תקופתיות ל-3 החודשים הראשונים של השירות והקדימו בדיקות במידת הצורך.

במהלך השירות הצבאי

  • צה"ל מספק את כל תרופות האפילפסיה הכלולות בסל הבריאות.
  • במידת הצורך, החייל יכול לקבל הפניה באמצעות רופא היחידה לרופאים בכל יחידות האפילפסיה בבתי החולים בארץ. לא ניתן לקבל הפניות לנוירולוגים בקופת החולים.
  • ניתן לקבל הפניה לכל סוגי הבדיקות אך המכון שעורך את הבדיקה יכול להיות שונה מהמכון באזרחות.
מה קורה אם מתרחש התקף ראשון במהלך השירות?

במקרה כזה, החייל נשלח לבירור רפואי ומקבל ימי מחלה. בהתאם לממצאים יתכן ורופא היחידה ישלח את החייל לוועדה רפואית שתקבע פרופיל חדש. בכל מקרה, בין אם שונה הפרופיל ובין אם לא, יתכן והחייל יפסל מתפקידו הנוכחי ויועבר לתפקיד אחר.

לאחר תקופת המחלה החייל יחזור לשירות מלא בכפוף להנחיות שהתקבלו מרופא היחידה – למעט מקרים מורכבים הצבא לא משחרר משירות צבאי את מי שחווה פרכוס ראשון.

ועדה רפואית במהלך השירות

אם מצבו הבריאותי של חייל משתנה – עליו לדווח מיד לרופא היחידה ולמפקד. הרופא יחליט האם להפנות את החייל לוועדה רפואית לצורך בחינת הפרופיל מחדש.

למי ניתן לפנות כשיש קושי?

  • מוקד פר"ח *6690 – מוקד הפניות של חיל הרפואה לקבלת טענות על הפניות, פטורים, בדיקות ותרופות.
  • קפ"צ (קצין פניות הציבור) 1111 – עוסק בנושאים הקשורים ליחסי מפקד-פקוד. (למשל טענה על מפקד שלא מקבל את הנחיות הרופא).
  • נקח"ל (נציב קבילות חיילים) משרד הביטחון – נציב קבילות החיילים הגשת פנייה – מבצע תחקיר מקיף על כל פנייה. חשוב לדעת: ברגע שפונים לנציב, הפנייה למוקדים אחרים מוקפאת.

שירות לאומי והתנדבות

כאשר נקבע פרופיל 21 שמשמעותו פטור משירות צבאי בגין אפילפסיה, הצבא ברוב המכריע של המקרים לא יאפשר התנדבות. במקרה זה יישנן מספר חלופות:

  • שיפור פרופיל – הגשת בקשה לשינוי פרופיל אם חל שינוי במצב הבריאותי.
  • שירות לאומי – קיימות מסגרות מגוונות ומשמעותיות, בהן ניתן לתרום תרומה חשובה לחברה ולקהילה.
  • התנדבות לצבא – ברוב המקרים הצבא לא מאפשר להתנדב למי שנקבע לו בפרופיל 21 בגין אפילפסיה. למרות זאת במקרים נדירים בהם המעומדים יכולים לעמוד בקריטריונים של המתנדבים הצבא יאפשר התנדבות.